ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 23: ׳יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ - קשרי המהימנותא שביחוד קריאת שמע › פיסקה 3 (רנו ע"א)

מלך בלי מטרוניתא אינו מלך - עד דבקות השכינה בצדיק

תוספות כרך א · ׳יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ - קשרי המהימנותא שביחוד קריאת שמע · מאמר 23 · פיסקה 3 · דף רנו ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי דְסָמִיךְ לֵיהּ (זכריה יד ט) ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד - בְּגִין דְּעַד הַשְׁתָּא כַּד יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן וּמַלְכָּא בְּלֹא מַטְרוֹנִיתָא לָאו מַלְכָּא אִיהוּ׳. אֲבָל הַהוּא זִמְנָא וְהָיָה יהו"׳ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה׳ יהו"׳ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳- כַּד אִתְדַבְּקַת שְׁכִינְתָּא בְּצַדִיק כְּדֵין הוּא יִחוּדָא

תרגום

בֹּא רְאֵה, שֶׁסָּמוּךְ לוֹ (זכריה יד) ׳וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - בִּגְלַל שֶׁעַד עַכְשָׁו, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת - שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וּמֶלֶךְ בְּלִי מַטְרוֹנִיתָא אֵינוֹ מֶלֶךְ, אֲבָל אוֹתוֹ זְמַן, וְהָיָה ה' מֶלֶךְ ׳עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ - כְּשֶׁנִּדְבֶּקֶת הַשְּׁכִינָה בְּצַדִּיק, אָז הוּא הַיִּחוּד. שֶׁכָּךָ לָמַדְנוּ בַּסּוֹד שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְיַחֵד לַאֲדוֹנוֹ וּלְקַשֵּׁר קִשְׁרֵי הַמְּהֵימְנוּתָא בִּרְצוֹן הַלֵּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי דסמיך ליה (זכריה יד ט) ׳והיה יהו"ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד - בגין דעד השתא כד ישראל בגלותא שכינתא עמהון ומלכא בלא מטרוניתא לאו מלכא איהו׳. אבל ההוא זמנא והיה יהו"׳ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה׳ יהו"׳ה אחד ושמו אחד׳- כד אתדבקת שכינתא בצדיק כדין הוא יחודא

התרגום: בא ראה, שסמוך לו (זכריה יד) ׳והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט) - בגלל שעד עכשו, כשישראל בגלות - שכינה עמהם, ומלך בלי מטרוניתא אינו מלך, אבל אותו זמן, והיה ה' מלך ׳על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ - כשנדבקת השכינה בצדיק, אז הוא היחוד. שכך למדנו בסוד של קריאת שמע, שצריך אדם ליחד לאדונו ולקשר קשרי המהימנותא ברצון הלב.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: