ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 2: סדר השמות הקדושים היוצאים מן האור הנסתר - עד ה' צבאות › פיסקה 4 (רנא ע"ב)

יהו"ה מדת רחמים העומד בין שני צבאות - ויציאת המחנות

תוספות כרך א · סדר השמות הקדושים היוצאים מן האור הנסתר - עד ה' צבאות · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף רנא ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ נָשִׁיב בָּהּ וְאַפִּיק חַד חֵילָא טְמִירָא דְאִיתְקְרֵי יהו"ה מִדַּת רַחֲמִים וְאִקְרֵי שָׁמַיִם (תפארת), וְקַיְימָא בֵּין תְרֵין חֵילִין דְאִיקְרוּן צבאו"ת מֵהַאי נָפְקַן (נפקו) (נפרקו) כָּל חֵילִין וְכָל מַשִׁירְיָין עִילָאִין כָּל חַד וְחַד לִזְנֵיהּ לְקַיְימָא וּלְהַנְהַגָא עָלְמִין עָלֵיהּ כְּתִיב ׳יהו"ה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בוֹטֵחַ בָּךְ׳ (תהלים פ", ד):

תרגום

עוֹד נָשַׁב בָּהּ וְהוֹצִיא כֹּחַ טָמִיר אֶחָד שֶׁנִּקְרָא יְהֹוָ"ה, מִדַּת רַחֲמִים, וְנִקְרָא שָׁמַיִם. וְעוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי חֲיָלוֹת שֶׁנִּקְרָאִים צְבָאוֹת. מִזֶּה יָצְאוּ כָּל הַחֲיָלוֹת וְכָל הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְמִינוֹ לְקַיֵּם וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָמוֹת, עָלָיו כָּתוּב ׳ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ׳ (תהלים פד, יג):

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו נשיב בה ואפיק חד חילא טמירא דאיתקרי יהו"ה מדת רחמים ואקרי שמים (תפארת), וקיימא בין תרין חילין דאיקרון צבאו"ת מהאי נפקן (נפקו) (נפרקו) כל חילין וכל משיריין עילאין כל חד וחד לזניה לקיימא ולהנהגא עלמין עליה כתיב ׳יהו"ה צבאות אשרי אדם בוטח בך׳ (תהלים פ", ד):

התרגום: עוד נשב בה והוציא כח טמיר אחד שנקרא יהו"ה, מדת רחמים, ונקרא שמים. ועומד בין שני חילות שנקראים צבאות. מזה יצאו כל החילות וכל המחנות העליונים, כל אחד ואחד למינו לקים ולהנהיג את העולמות, עליו כתוב ׳ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך׳ (תהלים פד, יג):

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: