ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 18: ירידת אברהם עד עשרה - שאין תשובה עומדת למטה מהן › פיסקה 1 (רנה ע"ב)

עשרה סוף הדרגות - וחשבון הקריות שבכל מניין ומניין

תוספות כרך א · ירידת אברהם עד עשרה - שאין תשובה עומדת למטה מהן · מאמר 18 · פיסקה 1 · דף רנה ע"ב

לשון הזוהר

מֵחֲמִשִׁים עַד עֲשָׂרָה דְאִיהוּ שֵׁירוּתָא עַד עֲשָׂרָה דְאִיהוּ עֲשָׂרָה סוֹפָא דְּדַרְגִּין וְכֵיוָן דְּמָטָא עַד עֲשָׂרָה אָמַר, מִכָּאן וּלְתַתָּא לָאו אֲתַר לְקַיְימָא בִּתְשׁוּבָה וְתָב וְאָמַר אַרְבָּעִים בְּגִין דְיִשְׁתַזְבוּן ד' קִרְיָין, וְתַב וְאָמַר שְׁלֹשִׁים בְּגִין דְיִשְׁתַזְבוּן ג' קִרְיָין, וְתַב וְאָמַר עֶשְׂרִים בְּגִין דְיִשְׁתַזְבוּן תְרֵין קִרְיָין, וְתָב וְאָמַר עֲשָׂרָה בְּגִין דְיִשְׁתֵזִיב קַרְתָּא חֲדָא מֵאִינוּן חֲמִשָׁה בְּגִינֵי כָּךְ לָא נָחִית לְתַתָּא מִן עֲשָׂרָה:

תרגום

שֶׁהוּא רֵאשִׁית עַד עֲשָׂרָה, שֶׁהוּא עֲשָׂרָה סוֹף הַדְּרָגוֹת. וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ עַד עֲשָׂרָה אָמַר: מִכָּאן וּלְמַטָּה אֵין מָקוֹם לַעֲמֹד בִּתְשׁוּבָה. וְשָׁב וְאָמַר אַרְבָּעִים כְּדֵי שֶׁיִּנָּצְלוּ אַרְבַּע קְרָיוֹת, וְשָׁב וְאָמַר שְׁלֹשִׁים כְּדֵי שֶׁיִּנָּצְלוּ שָׁלֹשׁ קְרָיוֹת, וְשָׁב וְאָמַר עֶשְׂרִים כְּדֵי שֶׁיִּנָּצְלוּ שְׁתֵּי קְרָיוֹת, וְשָׁב וְאָמַר עֲשָׂרָה כְּדֵי שֶׁתִּנָּצֵל קִרְיָה אַחַת מֵאוֹתָן הֶחָמֵשׁ, מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָרַד לְמַטָּה מִן עֲשָׂרָה:

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מחמשים עד עשרה דאיהו שירותא עד עשרה דאיהו עשרה סופא דדרגין וכיון דמטא עד עשרה אמר, מכאן ולתתא לאו אתר לקיימא בתשובה ותב ואמר ארבעים בגין דישתזבון ד' קריין, ותב ואמר שלשים בגין דישתזבון ג' קריין, ותב ואמר עשרים בגין דישתזבון תרין קריין, ותב ואמר עשרה בגין דישתזיב קרתא חדא מאינון חמשה בגיני כך לא נחית לתתא מן עשרה:

התרגום: שהוא ראשית עד עשרה, שהוא עשרה סוף הדרגות. וכיון שמגיע עד עשרה אמר: מכאן ולמטה אין מקום לעמד בתשובה. ושב ואמר ארבעים כדי שינצלו ארבע קריות, ושב ואמר שלשים כדי שינצלו שלש קריות, ושב ואמר עשרים כדי שינצלו שתי קריות, ושב ואמר עשרה כדי שתנצל קריה אחת מאותן החמש, משום כך לא ירד למטה מן עשרה:

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים