ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 17: בר יוחאי מבטל גזרת החורבן - ׳רצון יראיו יעשה׳ › פיסקה 4 (רנה ע"ב)

ירידת המניין עד אחד - ׳וצדיק יסוד עולם׳ מבטל הגזרה

תוספות כרך א · בר יוחאי מבטל גזרת החורבן - ׳רצון יראיו יעשה׳ · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף רנה ע"ב

לשון הזוהר

כַּד אֲתָא חַזְיֵיה ר' שִׁמְעוֹן לְמַלְאֲכָא אָמַר לֵיהּ אִי לָא תֵּיזִיל, גּוֹזַרְנָא עֲלָךְ דְלָא תֵּיעוּל לִשְׁמַיָּיא וְתֶּהֱוֵי בַאֲתַר עֲזָא וְעֲזָאֵל וְכַד תֵּיעוּל קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִימָא לֵיהּ אִי לֵית תְּלָתִין זַכָּאִין בְּעַלְמָא לֶיהֱוָון עַשְׂרִין דְהַכִי כְּתִיב לא אֱעֶשֶׂה בַּעֲבוּר הַעֶשְׂרִים וְאִי לֵית עֶשְׂרִים לִיהווּ עֲשָׂרָה דְהַכִי כְּתִיב ׳לא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הַעֲשָׂרָה׳ - וְאִי לֵית עֲשָׂרָה לֵיהווּ תְרִין דְּאִינּוּן אֲנָא וּבְרִי, דְהַכִי כְּתִיב ׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר, וְאֵין דָּבָר אֶלָּא עוֹלָם׳ (דברים יט, טו) דִּכְתִיב ׳בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׁוֹּ׳ - וְאִי לֵית תְרֵין, הַא אִית חַד וַאֲנָא הוּא דִּכְתִיב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה). בָּהּ שַׁעְתָּא קָל מִן שְׁמַיָּיא נָפַק וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזָר לְעֵילָא וְאָתְּ מְבַטֵּל לְתַתָּא בְּוַדַאי עֲלָךְ אִתְמַר ׳רָצוֹן יְרֵאָיו יָעֲשֶׂה׳ (תהילים קמה, יט):

תרגום

כְּשֶׁבָּא, רָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הַמַּלְאָךְ. אָמַר לוֹ: אִם לֹא תֵלֵךְ, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךְ שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לַשָּׁמַיִם, וְתִהְיֶה בַּמָּקוֹם שֶׁל עֲזָא וַעֲזָאֵל, וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לִפְנֵי הקב"ה, אֱמֹר לוֹ, אִם אֵין שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם - שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים, שֶׁכָּךְ כָּתוּב: ׳לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים׳ (בראשית יח, לב) - וְאִם אֵין עֶשְׂרִים - שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה, שֶׁכָּךְ כָּתוּב: ׳לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה׳ - וְאִם אֵין עֲשָׂרָה - שֶׁיִּהְיוּ שְׁנַיִם, שֶׁהֵם אֲנִי וּבְנִי, שֶׁכָּךְ כָּתוּב: ׳עַל פּיּ שּנַיּם שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר, וְאֵין דָּבָר אֶלָּא עוֹלָם׳ (דברים יט), שֶׁכָּתוּב - ׳בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְאִם אֵין שְׁנַיִם׳ (תהלים לג, ו) - הֲרֵי יֵשׁ אֶחָד, וַאֲנִי הוּא, שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא קוֹל מִשָּׁמַיִם וְאָמַר: אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן, שהקב"ה גּוֹזֵר לְמַעְלָה - וְאַתָּה מְבַטֵּל לְמַטָּה. בְּוַדַּאי עָלֶיךְ נֶאֱמַר ׳רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה׳ (שם קמה): ע"כ מההשמטות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אתא חזייה ר' שמעון למלאכא אמר ליה אי לא תיזיל, גוזרנא עלך דלא תיעול לשמייא ותהוי באתר עזא ועזאל וכד תיעול קמיה קודשא בריך הוא, אימא ליה אי לית תלתין זכאין בעלמא ליהוון עשרין דהכי כתיב לא אעשה בעבור העשרים ואי לית עשרים ליהוו עשרה דהכי כתיב ׳לא אשחית בעבור העשרה׳ - ואי לית עשרה ליהוו תרין דאינון אנא וברי, דהכי כתיב ׳על פי שנים עדים יקום דבר, ואין דבר אלא עולם׳ (דברים יט, טו) דכתיב ׳בדבר יהו"ה שמים נעשו׳ - ואי לית תרין, הא אית חד ואנא הוא דכתיב ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה). בה שעתא קל מן שמייא נפק ואמר, זכאה חולקך רבי שמעון, דקודשא בריך הוא גזר לעילא ואת מבטל לתתא בודאי עלך אתמר ׳רצון יראיו יעשה׳ (תהילים קמה, יט):

התרגום: כשבא, ראה רבי שמעון את המלאך. אמר לו: אם לא תלך, גוזרני עליך שלא תכנס לשמים, ותהיה במקום של עזא ועזאל, וכשתכנס לפני הקב"ה, אמר לו, אם אין שלשים צדיקים בעולם - שיהיו עשרים, שכך כתוב: ׳לא אשחית בעבור העשרים׳ (בראשית יח, לב) - ואם אין עשרים - שיהיו עשרה, שכך כתוב: ׳לא אשחית בעבור העשרה׳ - ואם אין עשרה - שיהיו שנים, שהם אני ובני, שכך כתוב: ׳על פי שנים שני עדים יקום דבר, ואין דבר אלא עולם׳ (דברים יט), שכתוב - ׳בדבר ה' שמים נעשו ואם אין שנים׳ (תהלים לג, ו) - הרי יש אחד, ואני הוא, שכתוב ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י). באותה שעה יצא קול משמים ואמר: אשרי חלקך רבי שמעון, שהקב"ה גוזר למעלה - ואתה מבטל למטה. בודאי עליך נאמר ׳רצון יראיו יעשה׳ (שם קמה): ע"כ מההשמטות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: