ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 16: ׳אולי ימצאון שם שלושים׳ - מניני הצדיקים שבסניגוריה, ולוט שהוא יצר הרע › פיסקה 5 (רנה ע"א)

לוט הוא יצר הרע - ׳ויעל לוט מצוער׳ לשוב ולהטעות

תוספות כרך א · ׳אולי ימצאון שם שלושים׳ - מניני הצדיקים שבסניגוריה, ולוט שהוא יצר הרע · מאמר 16 · פיסקה 5 · דף רנה ע"א

לשון הזוהר

ולוֹט הוּא שָׂטָן הוּא יִצֶּר הָרָע ׳יוֹשֵׁב בְּשָׁעַר סְדוֹם׳ כִּי שָׁם בֵּיתוֹ דִּכְתִיב ׳לַפֶּתַח חַטָאת רוֹבֵץ׳ (בראשית ד, ז) - וּמִתְחַבֵּר עִם בְּנִי אָדָם וּמַטְעֵה אוֹתָם עַד שְׁמוֹרִידָם לִבְאֵר שָׁחַת וְהוּא גַּם כֵּן עִמָהֵם נִידוֹן עַל שֶׁהִטְעָה אוֹתָם ויוֹרֵד עַד צָּעֲרָה דְגִהֵינָם וזֶהוּ ׳הִנֵּה נָא הָעִיר הֲזֹאת קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה׳ (בראשית יט, כ) - הַרוֹצֵּחַ, הוּא עֵשָׂו שׁוֹפֵךְ דָּמִים ׳וְהִיא מִצְּעַר׳ ואַף עַל פִּי שֶׁיוֹרֶד ונִידוֹן שָׁם עִם כָּל זְה תַאָוַתוֹ וְחֶשְׁקוֹ לַחֲזוֹר וּלְהַטְעוֹת לַאֲחֵרִים וְזְהוּ ׳וַיָּעַל לוֹט מִצּוֹעַר׳ (בראשית יט, ל):

תרגום

וְלוֹט הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרָע, ׳יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדם׳ כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ׳ (בראשית ד, ז) - וּמִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וּמַטְעֶה אוֹתָם עַד שֶׁמּוֹרִידָם לִבְאֵר שַׁחַת, וְהוּא גַּם כֵּן עִמָּהֶם נִדּוֹן עַל שֶׁהִטְעָה אוֹתָם, וְיוֹרֵד עַד צַעֲרָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְזֶהוּ (שם) ׳הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה׳ - הָרוֹצֵחַ הוּא עֵשָׂו שׁוֹפֵךְ דָּמִים, ׳וְהוּא מִצְעָר׳ - וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹרֵד וְנִדּוֹן שָׁם עַל כָּל זֶה, תַּאֲוָתוֹ וְחִשְׁקוֹ לַחֲזר וּלְהַטְעוֹת לַאֲחֵרִים, וְזֶהוּ (שם) ׳וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר׳ - ע"כ מההשמטות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולוט הוא שטן הוא יצר הרע ׳יושב בשער סדום׳ כי שם ביתו דכתיב ׳לפתח חטאת רובץ׳ (בראשית ד, ז) - ומתחבר עם בני אדם ומטעה אותם עד שמורידם לבאר שחת והוא גם כן עמהם נידון על שהטעה אותם ויורד עד צערה דגהינם וזהו ׳הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה׳ (בראשית יט, כ) - הרוצח, הוא עשו שופך דמים ׳והיא מצער׳ ואף על פי שיורד ונידון שם עם כל זה תאותו וחשקו לחזור ולהטעות לאחרים וזהו ׳ויעל לוט מצוער׳ (בראשית יט, ל):

התרגום: ולוט הוא שטן, הוא יצר הרע, ׳יושב בשער סדם׳ כי שם ביתו, שכתוב ׳לפתח חטאת רבץ׳ (בראשית ד, ז) - ומתחבר עם בני אדם ומטעה אותם עד שמורידם לבאר שחת, והוא גם כן עמהם נדון על שהטעה אותם, ויורד עד צערה של גיהנם, וזהו (שם) ׳הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה׳ - הרוצח הוא עשו שופך דמים, ׳והוא מצער׳ - ואף על פי שיורד ונדון שם על כל זה, תאותו וחשקו לחזר ולהטעות לאחרים, וזהו (שם) ׳ויעל לוט מצוער׳ - ע"כ מההשמטות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: