׳רעיא שטייא׳ - עיכוב ההתראות שנועד לעורר את נח לרחמים
תוספות כרך א · ׳רעיא שטייא׳ - שתיקת נח מלבקש רחמים לעומת אברהם משה וגדעון · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף רנד ע"ב
לשון הזוהר
סִתְרֵי תּוֹרָה (מזוהר ישן) מָה הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא לְנֹחַ כְּשֶׁיָּצָּא ׳מִן הַתֵּיבָה׳ וְרָאָה אֶתּ הָעוֹלָם חָרֵב והִתְּחִיל לִבְכּוֹתּ לְפָּנָיו וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִקְרֵאתָּ רַחוּם הָיָה לְךָ לְרַחֵם עַל בְּרִיוֹתֶּךָ וְכוּ'. הֶשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא וְאָמַר. רַעֲיאָ שָׁטְיָיא, הַשְׁתָּא אֲמַרְתָּ דָּא, לָמָה לֹא אֲמַרְתָּ בְּשַׁעְתָּא דְאֲמָרִיתּ לָךָ, ׳כִּי אוֹתְּךָ רָאִיתִּי צַּדִּיק לְפָּנַי וְגוֹ'׳ - וְאַחַר כָּךָ, ׳הִנְנִי מֵבִיא אֶתּ הַמַּבּוּל מַיִם׳ - וְאַחַר כָּךָ, ׳עשה לְךָ תֵּיבַתּ עֲצֵּי גוֹפֶּר׳. כָּל הַאי אִתְּעֲכָּבִיתּ ואֲמָרִיתּ לָךָ בְּגִין דְּתַּבְעֵי רַחֲמִין עַל עַלְמָא. וּמִכְּדֵין שְׁמָעְתָּא דְתִּשְׁתְּזִיב בְּתֵּיבוּתָּא לָא עָאל בְּלִבָּךָ לְמִבְעֵי רַחֲמִין על יִשׁוּבָא דְעַלְמָא ועֲבָדְתּ תֵּיבוּתָּא וְאִשְׁתְּזִיבַתּ וּכְעַן דְּאִתְּאֲבִיד עַלְמָא פַּתָּחְתּ פּוּמָךָ לְמַלְּלָא קֳדָמָי בַּעְיָין וְתַּחֲנוּנִים. כֵּיוָן דְחָזָא נֹחַ כָּךָ, אַקְרִיב קָרֵבָּנִין ועֲלָוָון דִּכְתִּיב ׳וַיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְהוֹרָה וּמִכָּל הַעוֹף הַטָהוֹר וְגוֹ'׳ (בראשית ח, כ).
תרגום
מַה הֵשִׁיב הקב"ה לְנֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מֵהַתֵּבָה וְרָאָה אֶת הָעוֹלָם חָרֵב, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת לְפָנָיו וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נִקְרֵאתָ רַחוּם, הָיָה לְךְ לְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךְ וְכוּ'? הֱשִׁיבוֹ הקב"ה וְאָמַר: רוֹעֶה שׁוֹטֶה, עַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר אֶת זֶה? לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךְ ׳כִּי אֹתְךְ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי וְגוֹ'׳ - וְאַחַר ׳הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם׳ (בראשית ו, יז) - וְאַחַר כָּךְ ׳עֲשֵׂה לְךְ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ (בראשית ו, יד)? כָּל זֶה הִתְעַכַּבְתִּי וְאָמַרְתִּי לְךְ כְּדֵי שֶׁתְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעוֹלָם, וּמֵאָז שֶׁשָּׁמַעְתָּ שֶׁתִּנָּצֵל בַּתֵּבָה, לֹא נִכְנַס בְּלִבְּךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשּׁוּב הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ תֵּבָה וְנִצַּלְתָּ, וְכָעֵת, אַחַר שֶׁנֶּאֱבַד הָעוֹלָם, פָּתַחְתָּ פִּיךְ לוֹמַר לְפָנַי בַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים!? כֵּיוָן שֶׁרָאָה נֹחַ כָּךְ, הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וְגוֹמֵר׳ (בראשית ח, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: סתרי תורה (מזוהר ישן) מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח כשיצא ׳מן התיבה׳ וראה את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותך וכו'. השיבו הקדוש ברוך הוא ואמר. רעיא שטייא, השתא אמרת דא, למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך, ׳כי אותך ראיתי צדיק לפני וגו'׳ - ואחר כך, ׳הנני מביא את המבול מים׳ - ואחר כך, ׳עשה לך תיבת עצי גופר׳. כל האי אתעכבית ואמרית לך בגין דתבעי רחמין על עלמא. ומכדין שמעתא דתשתזיב בתיבותא לא עאל בלבך למבעי רחמין על ישובא דעלמא ועבדת תיבותא ואשתזיבת וכען דאתאביד עלמא פתחת פומך למללא קדמי בעיין ותחנונים. כיון דחזא נח כך, אקריב קרבנין ועלוון דכתיב ׳ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור וגו'׳ (בראשית ח, כ).
התרגום: מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מהתבה וראה את העולם חרב, והתחיל לבכות לפניו ואמר: רבון העולם, נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך וכו'? השיבו הקב"ה ואמר: רועה שוטה, עכשו אתה אומר את זה? למה לא אמרת בשעה שאמרתי לך ׳כי אתך ראיתי צדיק לפני וגו'׳ - ואחר ׳הנני מביא את המבול מים׳ (בראשית ו, יז) - ואחר כך ׳עשה לך תבת עצי גפר׳ (בראשית ו, יד)? כל זה התעכבתי ואמרתי לך כדי שתבקש רחמים על העולם, ומאז ששמעת שתנצל בתבה, לא נכנס בלבך לבקש רחמים על ישוב העולם, ועשית תבה ונצלת, וכעת, אחר שנאבד העולם, פתחת פיך לומר לפני בקשות ותחנונים!? כיון שראה נח כך, הקריב קרבנות ועולות, שכתוב ׳ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור וגומר׳ (בראשית ח, כ).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: