ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 6: בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה › פיסקה 8 (קלז ע"ב)

׳הגדולה לאה׳ ו׳הקטנה רחל׳ - לאה בלא כוח, רחל נאלמה, ולוט נעשה לבן

תולדות · בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה · מאמר 6 · פיסקה 8 · דף קלז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָּךְ הוּא, תַּמָּן כְּתִיב בְּכִירָה וּצְעִירָה וְהָכָא כְּתִיב גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֲבָל אֵינָן בְּכֹחַ לַעֲשׂוֹת רָע וּלְהִתְעוֹרֵר לַיֵּצֶר הָרָע כְּמִתְּחִלָּה. מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳שֵׁם הַגְּדוֹלָה לֵאָה׳, שֶׁלֵּאָה מִכֹּחָהּ וּמֵרִשְׁעָתָהּ. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳, שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה׳ (ישעיהו נג, ז). אָמַר רַב הוּנָא, זֶה יֵצֶר הָרָע ׳וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו׳, מִתְחַלְּפוֹת מִכְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה לוֹט, מְקוּלָּל מְנוּוָל. עַכְשָׁיו לָבָן, מְלוּבָּן, שֶׁאֵינוֹ מְקוּלָּל וּמְנוּוָל בְּנִיווּלוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה ׳שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו׳ חֲזָקוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת בְּכֹחָהּ, וְעַכְשָׁיו ׳שֵׁם הַגְּדוֹלָה לֵאָה׳, לֵאָה בְּלֹא כֹּחַ, לֵאָה בְּלֹא חִזּוּק, לֵאָה מִמַּעֲשֶׂיהָ הָרִאשׁוֹנִים. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳, כִּדְקָאֲמָרָן, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה.

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ הוּא. שָׁם כָּתוּב בְּכִירָה וּצְעִירָה, וְכָאן כָּתוּב גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל אֵינָן בְּכֹחַ לַעֲשׂוֹת רָע וּלְהִתְעוֹרֵר לַיֵּצֶר הָרָע כְּמִתְּחִלָּה, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה׳ (בראשית כט, טז) - שֶׁלֵּאָה מִכֹּחָהּ וּמֵרִשְׁעָתָהּ. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳ - שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה׳ (ישעיה נג, ז). אָמַר רַב הוּנָא, זֶה יֵצֶר הָרָע, ׳וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו׳ מִתְחַלְּפוֹת מִכְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה לוֹט, מְקֻלָּל מְנֻוָּל. עַכְשָׁו לָבָן, מְלֻבָּן, שֶׁאֵינוֹ מְקֻלָּל וּמְנֻוָּל בְּנִוּוּלוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה ׳שְׁתֵּי בְנוֹתָיו׳ חֲזָקוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת בְּכֹחָהּ, וְעַכְשָׁו ׳שֵׁם הַגְּדלָה לֵאָה׳ - לֵאָה בְּלֹא כֹחַ, לֵאָה בְּלֹא חִזּוּק, לֵאָה מִמַּעֲשֶׂיהָ הָרִאשׁוֹנִים. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי כך הוא, תמן כתיב בכירה וצעירה והכא כתיב גדולה וקטנה. אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה. משמע דכתיב ׳שם הגדולה לאה׳, שלאה מכחה ומרשעתה. ׳ושם הקטנה רחל׳, שאין בה כח המתעורר, כמה דאת אמר, ׳וכרחל לפני גוזזיה נאלמה׳ (ישעיהו נג, ז). אמר רב הונא, זה יצר הרע ׳ושתי בנותיו׳, מתחלפות מכמות שהיו בראשונה. בתחלה לוט, מקולל מנוול. עכשיו לבן, מלובן, שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה. בתחלה ׳שתי בנותיו׳ חזקות כל אחת ואחת בכחה, ועכשיו ׳שם הגדולה לאה׳, לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים. ׳ושם הקטנה רחל׳, כדקאמרן, ולא כמות שהיו בראשונה.

התרגום: אמר רבי יוסי, כך הוא. שם כתוב בכירה וצעירה, וכאן כתוב גדולה וקטנה. אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה, משמע שכתוב ׳שם הגדלה לאה׳ (בראשית כט, טז) - שלאה מכחה ומרשעתה. ׳ושם הקטנה רחל׳ - שאין בה כח המתעורר, כמו שנאמר ׳וכרחל לפני גוזזיה נאלמה׳ (ישעיה נג, ז). אמר רב הונא, זה יצר הרע, ׳ושתי בנותיו׳ מתחלפות מכמות שהיו בראשונה. בתחלה לוט, מקלל מנול. עכשו לבן, מלבן, שאינו מקלל ומנול בנוולו כבראשונה. בתחלה ׳שתי בנותיו׳ חזקות, כל אחת ואחת בכחה, ועכשו ׳שם הגדלה לאה׳ - לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים. ׳ושם הקטנה רחל׳, כמו שאמרנו, ולא כמות שהיו בראשונה.

מן המפרשים

הסולם: והענין הוא כי כבר נתבאר, שהמלכות המשותפת במדת הרחמים נבחנת לשנת הארבעים שהיא אור המלכות המתלבשת בכלי דז"א, דהיינו בעטרת יסוד שלו, וכלי מלכות עצמה, שה"ס שנת החמשים חסרה, כלומר שאינה ראויה להתלבשות האור. ועל כן גם הגוף הנמשך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: