בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה
בריאת העולמות בשיתוף - סתירת הטענה שיש שיתוף במלאכים
וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה (בראשית כה, כ). רַבִּי בּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וגו' (שיר השירים א, ב), בְּכַמָּה מַעֲלוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב, כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הקב"ה בָּעוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, חוּץ מִמֶּנּוּ, הָיוּ בְּשִׁתּוּף. וְהַאִם אָמַר כָּךְ רַבִּי אַחָא? חַס וְשָׁלוֹם! שֶׁהֲרֵי בַּדָּבָר הַזֶּה תִּרְבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאִם תֹּאמַר כֵּן, הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְרָאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁתּוּף, הֲרֵי כָּל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם וְשֶׁלָּנוּ שָׁוִים.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ (בראשית כה, כ). רַבִּי בּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וגו'׳ (שיר השירים א, ב), בְּכַמָּה מַעֲלוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, דְּתָנִינָן, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב, כָּל מַה שֶּׁבָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, חוּץ מִמֶּנּוּ, הָיוּ בְּשִׁתּוּף. וּמִי אָמַר רַבִּי אַחָא הָכִי. חַס וְשָׁלוֹם, דְּהָא בְּמִלָּה דָא יִסְגֵּי פְּלוּגְתָּא בְּעַלְמָא, דְּאִי תֵימָא הָכִי, הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְרָאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ שִׁתּוּף בָּהֶם, הָא כָּל אַפַּיָּיא דִּדְהוֹן וְדִידָן שַׁוְיָין.
מעשה המלאכים - נצרך סיוע הנשמה הקדושה מלמעלה
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בַּדָּבָר הַזֶּה תִּרְבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה, עָשָׂה כְּמוֹ הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי אֵין לַמַּלְאָכִים גּוּף, כָּךְ הוּא. אֲבָל אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, עַד שֶׁתִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַהִיא, שֶׁהִיא סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה. וּכְגוֹן זֶה, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, צָרִיךְ אֶת אוֹתוֹ סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּמִלָּה דָא יִסְגֵּי פְּלוּגְתָּא בְּעַלְמָא, דְּהָא תְּנַן בְּמַתְנִיתִין דִּידָן, דְּכָל דַּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲבַד כְּגוֹן גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא. וְאִי תֵימָא דְּהָא לֵית גּוּפָא לַמַּלְאָכִים, כָּךְ הוּא. אֲבָל לֵית אִינוּן יָכְלִין לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא, עַד שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּהוּ הַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּהִיא סִיּוּעָא דִלְעֵילָא, וּבְהַאי גַוְונֵי, כָּל מַאי דַּעֲבִיד, אִצְטְרִיךְ לְהַהִיא סִיּוּעָא דִּלְעֵילָא מִנֵּיהּ.
׳ויהי יצחק בן ארבעים שנה׳ - הנשמה ממתינה לגוף ארבעים שנה בארץ ישראל
׳וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳.אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,לבאר מדוע מנה הכתוב את שנות יצחק כשלקח את רבקה בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וְהִנֵּה סוֹף כָּל (ס"א: הַצָּרוֹת) עֲמֻקִּים (ס"א: עַתִּיקִים) יִהְיֶה בָּאַרְבָּעִים. וּגְזַר הַדִּין,וכן קבעה התורה חוק במספר זה אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיףשאין מוסיפים על הארבעים (דברים כה, ג). סוֹף הֲלִיכָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים.ואז נכנסו לארץ אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם תְּחִיַּת הַגּוּף, מַמְתֶּנֶת לוֹ הַנְּשָׁמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.ונמצא כי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִיםלהמתנתה יָקוּמוּ הַגּוּפוֹת מִן הֶעָפָר. בָּאַרְבָּעִים נִכְלָא הַגֶּשֶׁם,של המבול זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם (בראשית ז, יב), וְכָתוּב וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַאת חלון התבה, ומאז החל העולם להתיישב מחדש (בראשית ח, ו). זְמַן גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הוּא. וּבַחֲמִשִּׁים בָּא יִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁהִיא הַיּוֹבֵל.שנת החמישים, שבה כל אחד שב לאחוזתו הַחְזָרַת הַנְּשָׁמָה לַגּוּף, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהִמְתִּינָה לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָהיצחק רומז לנשמה (בראשית כה, כ) - שֶׁהִמְתִּין לַגּוּף.ארבעים שנה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָהרבקה רומזת לגוף - בְּהַכְנָסָתָהּ בַּגּוּף הַמְּזֻמָּן לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּהַכְנָסָתָהּ בּוֹ, אֵין תַּאֲוָתָם וְכִסּוּפָםשל הנשמה והגוף אֶלָּא לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְלִזּוֹן מִזִּיוָהּ,ולא מאכילה ושתיה זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ (שיר השירים א, ב). אָמַר רַבִּי אַבָּא, יִשָּׁקֵנִי - יְפַרְנְסֵנִי,מלשון ׳ועל פיך ישק כל עמי׳ ו׳בן משק ביתי׳, שהוא לשון מזון ופרנסה (מהרח"ו) שֶׁאֵין פַּרְנָסָתָם אֶלָּא לֵהָנוֹת וְלִזּוֹן מִזִּיוָהּ שֶׁל מַעְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, סוֹף הַפָּסוּק מוֹכִיחַ,שהנשיקה היא מזון שֶׁכָּתוּב כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִןכלומר דבקות האהבה טובה מן המשקה המובחר, ונמצא שהיא במקום מזון (שיר השירים א, ב).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲחָיָא מֵתַיָא, וְהָא סוֹפָא כָּל (ס"א: עָקְתִין) עֲמִיקִין (ס"א: עַתִּיקִין) בְּאַרְבָּעִים לֶהֱוִי. וּגְזַר קְיָים, ׳אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף׳ (דברים כה, ג). סוֹף הֲלִיכָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים. אַרְבָּעִים שָׁנָה קוֹדֶם תְּחִיַּית הַגּוּף, מַמְתֶּנֶת לוֹ הַנְּשָׁמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים יְקוּמוּן הַגּוּפוֹת מֵעַפְרָא. בְּאַרְבָּעִים נִכְלָא הַגֶּשֶׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם׳ (בראשית ז, יב), וּכְתִיב ׳וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ׳ (בראשית ח, ו). זְמַן גְּאוּלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הוּא. וּבַחֲמִשִּׁים אֲתָא יִשּׁוּב עַלְמָא, דְּהִיא הַיּוֹבֵל. הַחְזָרַת הַנְּשָׁמָה לַגּוּף, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהִמְתִּינָה לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ (בראשית כה, כ), שֶׁהִמְתִּין לַגּוּף. ׳בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה׳, בְּהַכְנָסָתָהּ בַּגּוּף הַמְּזוּמָן לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּהַכְנָסָתָהּ בּוֹ, אֵין תַּאֲוָתָם וְכִסּוּפָם אֶלָּא לֵיהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְלִיזוֹן מִזִּיוָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳ (שיר השירים א, ב). אָמַר רַבִּי אַבָּא, ׳יִשָּׁקֵנִי׳, יְפַרְנְסֵנִי, שֶׁאֵין פַּרְנָסָתָן אֶלָּא לֵיהָנוֹת וְלִיזוֹן מִזִּיוָהּ שֶׁל מַעְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, סוֹפֵיהּ דִּקְרָא מוֹכַח, דִּכְתִיב ׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׳ (שיר השירים א, ב).
׳בת בתואל הארמי׳ - עצם השדרה הנשאר בקבר, רמאי מכל העצמות
׳בַּת בְּתוּאֵל׳בַּת בְּתוּאֵל - בַּת בִּתּוֹ שֶׁל אֵל ׳בתואל׳ - ׳בת אל׳, היא המלכות, ורבקה, שהיא הגוף המזומן לנשמה, היא ׳בת בתואל׳, כלומר הבת של המלכות. רַב הוּנָא אָמַר, לֹא כָּךְ הוּא, פירוש השם בתואל וַאֲנִי הָיִיתִי בִּכְרַכֵּי הַיָּם, הן הערים הגדולות שעל חוף הים וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים לְאוֹתוֹ הָעֶצֶם שֶׁל הַשִּׁדְרָה, הוא הנקרא בדברי חז"ל ׳לוז של שדרה׳ אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁאָר בַּקֶּבֶר מִכָּל הַגּוּף, ואינו נרקב בְּתוּאֵל, ומכאן שהכתוב קרא לבתואל ׳הארמי׳ מלשון רמאי הָרַמַּאי. שָׁאַלְתִּי עָלָיו, מה טיבו ולמה נקרא רמאי אָמְרוּ שֶׁהוּא כְּרֹאשׁ (דּוֹמֶה) הַנָּחָשׁ, בצורתו שֶׁהוּא רַמַּאי, כנחש הקדמוני שרימה את חוה ואמר לה ׳לא מות תמתון׳ וְאוֹתוֹ הָעֶצֶם הוּא רַמַּאי מִכָּל שְׁאָר הָעֲצָמוֹת.
בלשון הזוהר
׳בַּת בְּתוּאֵל׳, בַּת בִּתּוֹ שֶׁל אֵל. רַב הוּנָא אָמַר, לֹא כָךְ הוּא, וַאֲנָא הֲוִית בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְשָׁמַעְנָא דַּהֲווּ קָרָאן לְהַהוּא גַּרְמָא דְשִׁדְרָה, הַהוּא דְּאִשְׁתָּאַר בְּקִבְרָא מִכָּל גּוּפָא, בְּתוּאֵל רַמָּאָה. שְׁאֵלִית עֲלֵיהּ, אָמְרוּ דְּהוּא כְּרֵישָׁא (דָּמְיָא) דְחִויָא, דְּאִיהוּ רַמָּאָה, וְהַהוּא גַּרְמָא הוּא רַמָּאָה מִכָּל שְׁאָר גַּרְמֵי.
לוז השדרה - העצם החזק שממנו ייבנה הגוף לתחייה
שֶׁלָּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמָּה נִשְׁאָר בְּקִיּוּם אוֹתוֹ הָעֶצֶם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעֲצָמוֹת? מִשּׁוּם שֶׁהוּא רַמַּאי, שכביכול מערים על הגוף ואינו משתתף עמו בהנאתו וְאֵינוֹ סוֹבֵל טַעַם שֶׁל הַמָּזוֹן שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם כְּמוֹ שְׁאָר הָעֲצָמוֹת, שאינו ניזון ממאכלי האדם ואינו נהנה מהם וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא חָזָק מִכָּל הָעֲצָמוֹת, ואינו כלה בעפר וְהוּא יִהְיֶה הָעִקָּר שֶׁהַגּוּף נִבְנֶה מִמֶּנּוּ. בתחיית המתים זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, שרבקה, היא הגוף העתיד לקום, ׳בת׳ ונבנית מאותו עצם רמאי (בראשית כה, כ).
בלשון הזוהר
דְּתָאנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַהוּא גַּרְמָא לָמָּה אִשְׁתָּאַר בְּקִיּוּמָא יַתִּיר מִכָּל שְׁאָר גַּרְמֵי. מִשּׁוּם דְּאִיהוּ רַמָּאָה, וְלֵית סָבִיל טַעֲמָא דִמְזוֹנָא דִּבְנֵי נָשָׁא כִּשְׁאָר גַּרְמֵי, וּבְגִינֵי כָּךְ הוּא תַּקִּיף מִכָּל גַּרְמֵי, וְהוּא לֵיהֱוִי עִקְּרָא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי מִנֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי׳ (בראשית כה, כ).
יצר הרע מעולם רמאי - שתי בנותיו אינן בטלות מן העולם
וְלָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא רַמַּאי וּמֵעוֹלָם רַמַּאי, וְשָׁכֵן יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא רַמַּאי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי (בראשית כה, כ) - עֶצֶם רַמַּאי. מִפַּדַּן אֲרָם - מִצֶּמֶד רַמָּאִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ פַּדְּנָא דְתוֹרָא, שֶׁהוּא צֶמֶד. אֲחוֹת לָבָן - אֲחוֹת יֵצֶר הָרָע הָאֲרַמִּי. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, בַּתְּחִלָּה שֶׁהָיָה מְנֻוָּל בְּחַטָּאוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם נִקְרָא לוֹט. לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁלֹּא יְהֵא מְנֻוָּל כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמִי שֶׁרוֹחֵץ וּמַטְבִּיל אֶת טֻמְאָתוֹ, קוֹרְאִים לוֹ לָבָן. עַל כָּל פָּנִים אֵין יֵצֶר הָרָע בָּטֵל מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא רַמַּאי וּמֵעוֹלָם רַמַּאי, וְשָׁכֵן יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ רַמַּאי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי׳ (בראשית כה, כ) גַּרְמָא רַמָּאָה. ׳מִפַּדַּן אֲרָם׳ מִצֶּמֶד רַמָּאִין, כְּדִתְנַן פַּדְּנָא דְתוֹרָא, שֶׁהוּא צֶמֶד. ׳אֲחוֹת לָבָן׳ אֲחוֹת יֵצֶר הָרָע הָאֲרַמִּי. כְּדִתְנַן, בַּתְּחִלָּה שֶׁהָיָה מְנוּוָל בְּחַטָּאוֹת בָּזֶה הָעוֹלָם נִקְרָא לוֹט. לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁלֹּא יְהֵא מְנוּוָל כִּדְבְקַדְמִיתָא, כְּמַאן דְּסָחֵי וּמַטְבִּיל מְסָאֲבוּתֵיהּ, קָרָאן לֵיהּ לָבָן. עַל כָּל פָּנִים אֵין יֵצֶר הָרָע בָּטֵל מִן הָעוֹלָם.
׳וללבן שתי בנות׳ - שני כוחות הגוף המעוררים את יצר הרע אינם בטלים
בֹּא שְׁמַע, שֶׁכָּךְ אָנוּ בֵּאַרְנוּ בַּמִּשְׁנָה. ׳שְׁתֵּי בְּנוֹת׳ לוֹט שֶׁהֵן שְׁתֵּי כֹּחוֹת הַגּוּף הַמְעוֹרְרוֹת לַיֵּצֶר הָרָע, עַכְשָׁיו שֶׁאֵינוֹ מְנוּוָל כָּל כָּךְ וְנִטְבַּל מִלִּכְלוּכוֹ נִקְרָא לָבָן, וְאוֹתָן ׳שְׁתֵּי בָּנוֹת׳ אֵינָן בְּטֵלוֹת מַמָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת׳ (בראשית כט, טז).
בלשון הזוהר
תָּא שְׁמַע, דְּהָכִי אֲנַן אוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָּא. ׳שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט׳ (בראשית יט, לו), שֶׁהֵן שְׁתֵּי כֹּחוֹת הַגּוּף הַמְעוֹרְרוֹת לַיֵּצֶר הָרָע, עַכְשָׁיו שֶׁאֵינוֹ מְנוּוָל כָּל כָּךְ וְנִטְבַּל מִלִּכְלוּכוֹ נִקְרָא לָבָן, וְאוֹתָן ׳שְׁתֵּי בָנוֹת׳ אֵינָן בְּטֵלוֹת מַמָּשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת׳ (בראשית כט, טז).
׳הגדולה לאה׳ ו׳הקטנה רחל׳ - לאה בלא כוח, רחל נאלמה, ולוט נעשה לבן
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ הוּא. שָׁם כָּתוּב בְּכִירָה וּצְעִירָה, וְכָאן כָּתוּב גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל אֵינָן בְּכֹחַ לַעֲשׂוֹת רָע וּלְהִתְעוֹרֵר לַיֵּצֶר הָרָע כְּמִתְּחִלָּה. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה (בראשית כט, טז) - שֶׁלֵּאָה מִכֹּחָהּ וּמֵרִשְׁעָתָהּ. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳, שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה׳ (ישעיהו נג, ז). אָמַר רַב הוּנָא, זֶה יֵצֶר הָרָע, וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו (בראשית יט, ל) מִתְחַלְּפוֹת מִכְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה לוֹט, מְקֻלָּל מְנֻוָּל. עַכְשָׁו לָבָן, מְלֻבָּן, שֶׁאֵינוֹ מְקֻלָּל וּמְנֻוָּל בְּנִוּוּלוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה שְׁתֵּי בְנֹתָיו חֲזָקוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת בְּכֹחָהּ, וְעַכְשָׁו שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה - לֵאָה בְּלֹא כֹחַ, לֵאָה בְּלֹא חִזּוּק, לֵאָה מִמַּעֲשֶׂיהָ הָרִאשׁוֹנִים. וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ הוּא. תַּמָּן כְּתִיב בְּכִירָה וּצְעִירָה, וְהָכָא כְּתִיב גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל אֵינָן בְּכֹחַ לַעֲשׂוֹת רָע וּלְהִתְעוֹרֵר לַיֵּצֶר הָרָע כְּמִתְּחִלָּה. מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳שֵׁם הַגְּדוֹלָה לֵאָה׳ (בראשית כט, טז) שֶׁלֵּאָה מִכֹּחָהּ וּמֵרִשְׁעָתָהּ. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה׳ (ישעיה נג, ז). אָמַר רַב הוּנָא, זֶה יֵצֶר הָרָע, ׳וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו׳ (בראשית יט, ל) מִתְחַלְּפוֹת מִכְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה לוֹט, מְקוּלָּל מְנוּוָל. עַכְשָׁיו לָבָן, מְלוּבָּן, שֶׁאֵינוֹ מְקוּלָּל וּמְנוּוָל בְּנִיווּלוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. בַּתְּחִלָּה ׳שְׁתֵּי בְנוֹתָיו׳ חֲזָקוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת בְּכֹחָהּ, וְעַכְשָׁיו ׳שֵׁם הַגְּדוֹלָה לֵאָה׳ לֵאָה בְּלֹא כֹּחַ, לֵאָה בְּלֹא חִזּוּק, לֵאָה מִמַּעֲשֶׂיהָ הָרִאשׁוֹנִים. ׳וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל׳, כִּדְקָאֲמָרָן, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה.
עקרות רבקה - פריה ורביה תלויה בהתעוררות יצר הרע
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב, בֹּא רְאֵה, מַה כָּתוּב, וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהו"ה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא (בראשית כה, כא). אָמַר רַבִּי אַחָא, מִפְּנֵי מָה הִיא עֲקָרָה? מִפְּנֵי שֶׁיֵּצֶר הָרָע אֵינוֹ נִמְצָא בְּכֹחוֹ בָּעוֹלָם, וְעַל כָּךְ אֵין נִמְצָא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה זוּלָתִי בַּתְּפִלָּה. וּמַה כָּתוּב? וַיֵּעָתֶר לוֹ יהו"ה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ (בראשית כה, כא) - כֵּיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֵר יֵצֶר הָרָע, נִמְצָא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב, תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא׳ (בראשית כה, כא). אָמַר רַבִּי אַחָא, מִפְּנֵי מָה הִיא עֲקָרָה. מִפְּנֵי שֶׁיֵּצֶר הָרָע אֵינוֹ נִמְצָא בְּכֹחוֹ בָּעוֹלָם, וְעַל כָּךְ אֵין נִמְצָא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה זוּלָתִי בַּתְּפִלָּה. מַה כְּתִיב, ׳וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית כה, כא) כֵּיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֵר יֵצֶר הָרָע, נִמְצָא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה.
עתיד יצר הרע - התעוררות מכוונת מהקב"ה לזיווג בלבד
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן, מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לְאוֹתוֹ זְמַן? וְעוֹד, שֶׁהִנֵּה הַכָּתוּב אָמַר שֶׁהקב"ה עוֹשֶׂה. אָמַר רַבִּי אַחָא, כָּךְ הוּא, שֶׁהקב"ה הֵעִיר אוֹתוֹ לָעִנְיָן הַהוּא שֶׁצָּרִיךְ לְזַוֵּג, וְלֹא לְכָל שָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה תָמִיד עִם אָדָם כְּמוֹ כָּעֵת, שֶׁהוּא נִמְצָא תָמִיד וְחוֹטְאִים בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא לְאוֹתוֹ זִוּוּג לְבַדּוֹ, וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַהִיא תִּהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו, כו). מַה זֶּה לֵב בָּשָׂר? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֵב לְהוֹצִיא בָשָׂר, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן, מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לְאוֹתוֹ הַזְּמַן. וְעוֹד, דְּהָא קְרָא קָאֲמַר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד. אָמַר רַבִּי אַחָא, כָּךְ הוּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר לֵיהּ לְהַהוּא עִנְיָינָא דְּצָרִיךְ לְזַוְּוגָא, וְלָא לְכָל שַׁעְתָּא דִּיהֵא תָּדִיר עִם בַּר נָשׁ כְּמוֹ כְּעָן, דְּאִיהוּ אִשְׁתַּכַּח תָּדִיר וְחָטָאן בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, אֶלָּא לְהַהוּא זִוּוּגָא בִּלְחוֹדוֹי, הַהִיא, וְאִתְעֲרוּתָא אִתְעֲרוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֶיהֱוִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר׳ (יחזקאל לו, כו). מַהוּ ׳לֵב בָּשָׂר׳. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֵב לְהוֹצִיא בָּשָׂר, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר.
יצר הרע כגשם לעולם - צריך אבל לא מנוול כבראשונה
רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיָה בָּא מִקַּפּוֹטְקִיָּא לְלוֹד, פָּגַע בּוֹ רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק, תֹּאמַר שֶׁחֲבֵרֵינוּ חַכְמֵי הַבָּרַיְתָא הִתְעוֹרְרוּ לָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁיֵּצֶר הָרָע יִשְׁתַּכַּח מִן הָעוֹלָם, פְּרָט לְאוֹתָהּ שְׁעַת הַזִּוּוּג. אָמַר לוֹ, חַיֶּיךָ, כָּךְ צָרִיךְ יֵצֶר הָרָע לָעוֹלָם כְּגֶשֶׁם לָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרָע, חֶדְוַת הַשְּׁמוּעָה לֹא תִהְיֶה, אֲבָל לֹא מְנֻוֶּלֶת כְּבָרִאשׁוֹנָה לַחֲטֹא בוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי וגו' (ישעיה יא, ט). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא הַלֵּב שֶׁמְּדוֹרוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֵב טוֹב, בִּנְיַן הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וְאָהַבְתָּ אֵת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ (דברים ו, ה), שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל.
בלשון הזוהר
רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה אָתֵי מִקַּפּוֹטְקִיָּא לְלוֹד, פָּגַע בֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק, תֹּאמַר דַּחֲבֵירָנָא חַכִּימֵי מַתְנִיתָּא אִתְעָרוּ לְהַאי עִנְיָינָא, דְּיֵצֶר הָרָע יִתְנְשֵׁי מִן עַלְמָא, בַּר הַהִיא שַׁעְתָּא לְזִיווּגָא. אָמַר לֵיהּ, חַיְּיךָ, הָכִי אִצְטְרִיךְ יֵצֶר הָרָע לָעוֹלָם כְּמִטְרָא לָעוֹלָם, דְּאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרָע, חֶדְוָותָא דִשְׁמַעְתָּא לָא לֶיהֱוִי, אֲבָל לָא מְנַוְולָה כְּקַדְמִיתָא לְמֶחֱטֵי בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי וגו'׳ (ישעיה יא, ט). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא לִבָּא דִּמְדוֹרֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע בֵּיהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִבָּא טָבָא, בִּנְיָינָא דְגוּפָא וְנִשְׁמְתָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ׳ (דברים ו, ה), דְּהוּא עִקָּרָא דְּכֹלָּא.
׳ויתרצצו הבנים בקרבה׳ - הכבד והלב, שני בנייני הגוף המנהיגים אותו
כְּשֶׁבָּא רַב כַּהֲנָא, אָמַר, כָּךְ אוֹמְרִים מִשְּׁמָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַבָּרַיְתָא: שְׁנֵי בִנְיָנִים שֶׁל הַגּוּף הֵם, הַכָּבֵד וְהַלֵּב. שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַכָּבֵד וְהַלֵּב מַנְהִיגִים אֶת הַגּוּף בְּכָל צִדְדֵי אֵיבָרָיו. הַמַּנְהִיג שֶׁל הָרֹאשׁ הוּא הַמֹּחַ, אֲבָל שֶׁל הַגּוּף הֵם שְׁנַיִם. וְהָרִאשׁוֹן הוּא הַכָּבֵד, וְהַשֵּׁנִי הַלֵּב. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ (בראשית כה, כב) - אֵלּוּ שְׁנֵי בִנְיְנֵי הַגּוּף.
בלשון הזוהר
כַּד אֲתָא רַב כַּהֲנָא, אָמַר, הָכִי אָמְרִין מִשְּׁמֵיהוֹן דְּמָארֵי מַתְנִיתָּא: תְּרֵי בִּנְיָינִין דְּגוּפָא אִינוּן, כַּבְדָא וְלִבָּא. דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כַּבְדָא וְלִבָּא אִינוּן מְנַהֲגֵי גוּפָא בְּכָל סִטְרֵי אֵבָרוֹי. מְנַהֲגָא דְרֵישָׁא מוֹחָא, אֲבָל דְּגוּפָא אִינוּן תְּרֵין. וְקַדְמָאָה הוּא כַּבְדָא, תִּנְיָינָא לִבָּא. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב בְּפָרְשָׁתָא, ׳וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ׳ (בראשית כה, כב), אִלֵּין תְּרֵין בִּנְיָינֵי דְגוּפָא.
שני גוים בבטנך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.