ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 6: בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה › פיסקה 6 (קלז ע"א)

יצר הרע מעולם רמאי - שתי בנותיו אינן בטלות מן העולם

תולדות · בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה · מאמר 6 · פיסקה 6 · דף קלז ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא רַמַּאי וּמֵעוֹלָם רַמַּאי, וְשָׁכֵן יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ רַמַּאי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי׳ גַּרְמָא רַמָּאָה. ׳מִפַּדַּן אֲרָם׳, מִצֶּמֶד רַמָּאִין, כְּדִתְנַן פַּדְּנָא דְתוֹרָא שֶׁהוּא צֶמֶד. ׳אֲחוֹת לָבָן׳, אֲחוֹת יֵצֶר הָרָע הָאֲרַמִּי, כְּדִתְנַן, בַּתְּחִלָּה שֶׁהָיָה מְנוּוָל בְּחַטָאוֹת בָּזֶה הָעוֹלָם נִקְרָא לוֹט. לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁלֹּא יְהֵא מְנוּוָל כִּדְבְקַדְמִיתָא, כְּמַאן דְּסָחֵי וּמַטְבִּיל מְסָאֲבוּתֵיהּ, קָרָאן לֵיהּ לָבָן. עַל כָּל פָּנִים אֵין יֵצֶר הָרָע בָּטֵל מִן הָעוֹלָם.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא רַמַּאי וּמֵעוֹלָם רַמַּאי, וְשָׁכֵן יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא רַמַּאי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי׳ (בראשית כה, כ) - עֶצֶם רַמַּאי. ׳מִפַּדַּן אֲרָם׳ - מִצֶּמֶד רַמָּאִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ פַּדְּנָא דְתוֹרָא, שֶׁהוּא צֶמֶד. ׳אֲחוֹת לָבָן׳ - אֲחוֹת יֵצֶר הָרָע הָאֲרַמִּי. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, בַּתְּחִלָּה שֶׁהָיָה מְנֻוָּל בְּחַטָּאוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם נִקְרָא לוֹט. לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁלֹּא יְהֵא מְנֻוָּל כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמִי שֶׁרוֹחֵץ וּמַטְבִּיל אֶת טֻמְאָתוֹ, קוֹרְאִים ׳לוֹ לָבָן׳. עַל כָּל פָּנִים אֵין יֵצֶר הָרָע בָּטֵל מִן הָעוֹלָם. בֹּא שְׁמַע שֶׁכָּךְ אָנוּ בֵּאַרְנוּ בַּבָּרַיְתָא. ׳שְׁתֵּי בְנוֹת׳ לוֹט, שֶׁהֵן שְׁתֵּי כֹּחוֹת הַגּוּף הַמְּעוֹרְרוֹת אֶת יֵצֶר הָרָע, עַכְשָׁו שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ מְנֻוָּל וְנִטְבַּל מִלִּכְלוּכוֹ נִקְרָא לָבָן, וְאוֹתָן ׳שְׁתֵּי בָנוֹת׳ אֵינָן בְּטֵלוֹת מַמָּשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת׳ (בראשית כט, טז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא אמר רבי שמעון, הוא רמאי ומעולם רמאי, ושכן יצר הרע דאיהו רמאי. הדא הוא דכתיב ׳בת בתואל הארמי׳ גרמא רמאה. ׳מפדן ארם׳, מצמד רמאין, כדתנן פדנא דתורא שהוא צמד. ׳אחות לבן׳, אחות יצר הרע הארמי, כדתנן, בתחלה שהיה מנוול בחטאות בזה העולם נקרא לוט. לעתיד לבא שלא יהא מנוול כדבקדמיתא, כמאן דסחי ומטביל מסאבותיה, קראן ליה לבן. על כל פנים אין יצר הרע בטל מן העולם.

התרגום: ולמדנו, אמר רבי שמעון, הוא רמאי ומעולם רמאי, ושכן יצר הרע שהוא רמאי. זהו שכתוב ׳בת בתואל הארמי׳ (בראשית כה, כ) - עצם רמאי. ׳מפדן ארם׳ - מצמד רמאים, כמו ששנינו פדנא דתורא, שהוא צמד. ׳אחות לבן׳ - אחות יצר הרע הארמי. כמו ששנינו, בתחלה שהיה מנול בחטאות בזה העולם נקרא לוט. לעתיד לבא שלא יהא מנול כמו בראשונה, כמי שרוחץ ומטביל את טמאתו, קוראים ׳לו לבן׳. על כל פנים אין יצר הרע בטל מן העולם. בא שמע שכך אנו בארנו בבריתא. ׳שתי בנות׳ לוט, שהן שתי כחות הגוף המעוררות את יצר הרע, עכשו שאינו כל כך מנול ונטבל מלכלוכו נקרא לבן, ואותן ׳שתי בנות׳ אינן בטלות ממש. זהו שכתוב ׳וללבן שתי בנות׳ (בראשית כט, טז).

מן המפרשים

הסולם: ותאנא אמר רבי שמעון וכו': ולמדנו אמר ר"ש הוא רמאי , דהיינו העצם דשדרה, ובא מעולם רמאי , דהיינו מפדן ארם, ושכן יצה"ר שהוא רמאי, דהיינו רישא דחויא שהוא היצר הרע והוא מלאך המות כנ"ל. וזהו שכתוב, בת בתואל הארמי, היינו עצם דשדרה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר