יצר הרע כגשם לעולם - צריך אבל לא מנוול כבראשונה
תולדות · בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף קלח ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק בְּרִבִּי יוֹסֵי הֲוָה אָתֵי מִקַּפּוֹטְקִיָּא לְלוֹד, פָּגַע בֵּיהּ רִבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק, תֹּאמַר דַּחֲבֵירָנָא חַכִּימֵי מַתְנִיתָּא אִתְעָרוּ לְהַאי עִנְיָינָא, דְּיֵצֶר הָרָע יִתְנְשֵׁי מִן עַלְמָא בַּר הַהִיא שַׁעְתָּא לְזִיווּגָא. אָמַר לֵיהּ, חַיְּיךָ הָכִי אִצְטְרִיךְ יֵצֶר הָרָע לָעוֹלָם כְּמִטְרָא לָעוֹלָם, דְּאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרָע, חֶדְוָותָא דִשְׁמַעְתָּא לָא לֶיהֱוִי, אֲבָל לָא מְנַוְולָה כְּקַדְמִיתָא לְמֶחֱטֵי בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי וְגו'׳ (ישעיהו יא, ט). אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא לִבָּא דִּמְדוֹרֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע בֵּיהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִבָּא טָבָא, בִּנְיָינָא דְגוּפָא וְנִשְׁמְתָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ׳ (דברים ו, ה) דְּהוּא עִקָּרָא דְּכֹלָּא.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיָה בָּא מִקַּפּוֹטְקִיָּא לְלוֹד. פָּגַע בּוֹ רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק, תֹּאמַר שֶׁחֲבֵרֵינוּ חַכְמֵי הַבָּרַיְתָא הִתְעוֹרְרוּ לָעִנְיָן הַזֶּה,, שֶׁיֵּצֶר הָרָע יִשְׁתַּכַּח מִן הָעוֹלָם, פְּרָט לְאוֹתָהּ שְׁעַת הַזִּוּוּג. אָמַר לוֹ, חַיֶּיךָ, כָּךְ צָרִיךְ יֵצֶר הָרָע לָעוֹלָם כְּגֶשֶׁם לָעוֹלָם. שֶׁאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרָע, חֶדְוַת הַשְּׁמוּעָה לֹא תִהְיֶה, אֲבָל לֹא מְנֻוֶּלֶת כְּבָרִאשׁוֹנָה לַחֲטֹא בוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי וְגוֹ'׳ (ישעיה יא, ט). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוּא הַלֵּב שֶׁמְּדוֹרוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֵב טוֹב,, בִּנְיַן הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ׳ (דברים ו, ה), שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק ברבי יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד, פגע ביה רבי יהודה. אמר ליה רבי יצחק, תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא, דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא. אמר ליה, חייך הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם, דאלמלא יצר הרע, חדוותא דשמעתא לא ליהוי, אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי ביה. הדא הוא דכתיב, ׳לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו'׳ (ישעיהו יא, ט). אמר רבי שמעון, הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה. רבי אליעזר אומר, לבא טבא, בניינא דגופא ונשמתא, ובגין כך כתיב ׳ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך׳ (דברים ו, ה) דהוא עקרא דכלא.
התרגום: רבי יצחק ברבי יוסי היה בא מקפוטקיא ללוד. פגע בו רבי יהודה. אמר לו רבי יצחק, תאמר שחברינו חכמי הבריתא התעוררו לענין הזה, שיצר הרע ישתכח מן העולם, פרט לאותה שעת הזווג. אמר לו, חייך, כך צריך יצר הרע לעולם כגשם לעולם. שאלמלא יצר הרע, חדות השמועה לא תהיה, אבל לא מנולת כבראשונה לחטא בו. זהו שכתוב ׳לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו'׳ (ישעיה יא, ט). אמר רבי שמעון, הוא הלב שמדורו של יצר הרע בו. רבי אליעזר אומר, לב טוב, בנין הגוף והנשמה, ומשום כך כתוב ׳ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך׳ (דברים ו, ה), שהוא עקר הכל.
מן המפרשים
הסולם: רבי יצחק בר' יוסי וכו': ריבר"י, הלך מקפוטקיא ללוד. פגש בו רבי יהודה. א"ל ר' יצחק, תאמר, שהחברים חכמי המשנה נתעוררו בענין הזה, שיצר הרע יתבטל מעולם, חוץ מבשעת הזווג. אמר לו, חייך, שכן היצר הרע נצרך לעולם כמו הגשם שנצרך לעולם,…
נפש דוד: במדרש הנעלם. אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא להוי: אפשר טעות סופר וצ"ל דשעתא. ר"ל של אותה שעת הזיווג דלעיל. אבל רחוק לפרש גי' דשמעתא דר"ל כהא דרבה דאמר מלתא בדיחותא והדר פתח בשמעתא (פ"ב דשבת) , או כדרב המנונא סבא דאמר מלין מפרקא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: