׳אברהם הוליד את יצחק׳ - הנשמה מולידה את השמחה והשחוק לעתיד לבוא
תולדות · ואלה תולדת יצחק בן אברהם · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף קלה ע"א
לשון הזוהר
בְּאוֹתוֹ זְמַן, יַשִּׂיגוּ הַצַּדִּיקִים דַּעַת שְׁלֵמָה, דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּיוֹמָא דְּיְחֱדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדוֹי, זְמִינִין אִינוּן צַדִּיקַיָא לְמִנְדַע לֵיהּ בְּלִבְּהוֹן, וּכְדֵין יִסְגֵּי סֻכְלְתָנוּ בְּלִבְּהוֹן כְּאִילּוּ חָזוּ לֵיהּ בְּעֵינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלהֵינוּ זֶה וְגו'׳ (ישעיהו כה, ט). ושִׂמְחַת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף יְתֶר מִכּוּלָּם, עַל שֶׁיִּהְיוּ שְׁנִיהֶם קַיָּימִים וְיִדְעוּ וְיַשִּׂיגוּ אֶת בּוֹרְאָם וְיֶהֱנוּ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְזֶהוּ הַטּוֹב הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְּחָק בֶּן אַבְרָהָם׳ (בראשית כה, יט), אֵלּוּ הֵם תּוֹלְדוֹת הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק שֶׁיְּהֵא בָּעוֹלָם בְּאוֹתוֹ זְמַן. ׳בֶּן אַבְרָהָם׳, הִיא הַנְּשָׁמָה הַזּוֹכָה לְכָךְ וְלִהְיוֹת שְׁלֵימָה בְּמַעֲלָתָהּ. ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ (בראשית כה, יט), הַנְּשָׁמָה מוֹלִידָה הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק הַזֶּה בָּעוֹלָם.
תרגום
בְּאוֹתוֹ זְמַן, יַשִּׂיגוּ הַצַּדִּיקִים דַּעַת שְׁלֵמָה. שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׂמַח הקב"ה בְּמַעֲשָׂיו, עֲתִידִים הַצַּדִּיקִים לְהַכִּיר אוֹתוֹ בְּלִבָּם, וְאָז תִּרְבֶּה הַהַשְׂכָּלָה בְּלִבָּם כְּאִלּוּ רָאוּ אוֹתוֹ בָּעַיִן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה וְגוֹ'׳ (ישעיה כה, ט). וְשִׂמְחַת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף יָתֵר מִכֻּלָּם, עַל שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם קַיָּמִים וְיֵדְעוּ וְיַשִּׂיגוּ אֶת בּוֹרְאָם וְיֵהָנוּ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְזֶהוּ הַטּוֹב הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם׳ - אֵלּוּ הֵם תּוֹלְדוֹת הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק שֶׁיְּהֵא בָּעוֹלָם בְּאוֹתוֹ זְמַן. ׳בֶּן אַבְרָהָם׳ - הִיא הַנְּשָׁמָה הַזּוֹכָה לְכָךְ וְלִהְיוֹת שְׁלֵמָה בְּמַעֲלָתָהּ. ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ - הַנְּשָׁמָה מוֹלִידָה הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק הַזֶּה בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: באותו זמן, ישיגו הצדיקים דעת שלמה, דאמר רבי יוסי, ביומא דיחדי קודשא בריך הוא בעובדוי, זמינין אינון צדיקיא למנדע ליה בלבהון, וכדין יסגי סכלתנו בלבהון כאילו חזו ליה בעינא, הדא הוא דכתיב, ׳ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו'׳ (ישעיהו כה, ט). ושמחת הנשמה בגוף יתר מכולם, על שיהיו שניהם קיימים וידעו וישיגו את בוראם ויהנו מזיו השכינה, וזהו הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבא. הדא הוא דכתיב, ׳ואלה תולדות יצחק בן אברהם׳ (בראשית כה, יט), אלו הם תולדות השמחה והשחוק שיהא בעולם באותו זמן. ׳בן אברהם׳, היא הנשמה הזוכה לכך ולהיות שלימה במעלתה. ׳אברהם הוליד את יצחק׳ (בראשית כה, יט), הנשמה מולידה השמחה והשחוק הזה בעולם.
התרגום: באותו זמן, ישיגו הצדיקים דעת שלמה. שאמר רבי יוסי, ביום שישמח הקב"ה במעשיו, עתידים הצדיקים להכיר אותו בלבם, ואז תרבה ההשכלה בלבם כאלו ראו אותו בעין. זהו שכתוב ׳ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו'׳ (ישעיה כה, ט). ושמחת הנשמה בגוף יתר מכלם, על שיהיו שניהם קימים וידעו וישיגו את בוראם ויהנו מזיו השכינה, וזהו הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבא. זהו שכתוב ׳ואלה תולדת יצחק בן אברהם׳ - אלו הם תולדות השמחה והשחוק שיהא בעולם באותו זמן. ׳בן אברהם׳ - היא הנשמה הזוכה לכך ולהיות שלמה במעלתה. ׳אברהם הוליד את יצחק׳ - הנשמה מולידה השמחה והשחוק הזה בעולם.
מן המפרשים
מקדש מלך: ביומא דחדי השמחה מצד גבורות הנמתקות ואין לך גבורה נמתקת יותר מגבורה דעתיק שהיא מלכות דאדם קדמון וסודו הוא אשר יתגלה כבוד הדר' שסודה שם ב"ן ונקראת אבנא (אבן) די מחת לצלמא ועיין בא"י והוא שם ב"ן עם א' כזה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה…
הסולם: באותו זמן וכו': באותו זמן ישיגו הצדיקים דעת שלימה, שאמר ר' יוסי, ביום שישמח ה' במעשיו, עתידים הצדיקים להשיג את הקב"ה בלבם, ויתרבה אז החכמה בלבם, כמו שהיו רואים אותו בעין. וזהו שכתוב ואמר ביום ההוא וכו' . מכאן עד אות מ"ד א"צ ביאור.
שער הגלגולים: זוהר פרשת תולדות דף קל"ה ע"א …ושלימים, אז ניכר היות עשו הרשע, ויעקב איש תם יושב אהלים. וקודם זה איננו ניכר, וזו היא הראיה שלא ראהו אברהם שלם כפי הצורך, אכן ראיה גופניית ודאי ראהו: שם בספר הזוהר פרשת תולדות דף קל"ה ע"א שורה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: