ליווי המלאכים לנשמה - ודומה מכריז חשבון הגופים בקבר
תולדות · ואלה תולדת יצחק בן אברהם · מאמר 5 · פיסקה 6 · דף קלד ע"ב
לשון הזוהר
דְּתָאנָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הוֹלְכִים בְּכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שַׁבָּת לְלַוּוֹת לַנְּשָׁמָה עַד מְקוֹם מַעֲלָתָהּ. וּבְמַאן נוֹקִים עַל ׳פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֵלּוּ הֵן הַגּוּפוֹת שֶׁהֵם עוֹמְדִים בְּפִתְחֵי קְבָרוֹת לְקַבֵּל נִשְׁמָתָן. וְדוּמָ"ה נוֹתֵן פִּתְקָא דְּחֻשְׁבְּנָא וְהוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ׳חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים׳, אוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ מִכַּמָּה יָמִים וְאוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ מִזְּמַן מוּעָט, כֻּלָּם צָפַנְתִּי לָךְ לְמֵיפַּק לְהוּ בְּחוּשְׁבְּנָא.
תרגום
שֶׁלָּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הוֹלְכִים בְּכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שַׁבָּת לְלַוּוֹת לַנְּשָׁמָה עַד מְקוֹם מַעֲלָתָהּ. וּבְמִי נָקִים אֶת ׳עַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵלּוּ הֵן הַגּוּפוֹת שֶׁהֵם עוֹמְדִים בְּפִתְחֵי קְבָרוֹת לְקַבֵּל נִשְׁמָתָן, וְדוּמָה נוֹתֵן פֶּתֶק שֶׁל חֶשְׁבּוֹן, וְהוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ׳חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים׳, אוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ מִכַּמָּה יָמִים וְאוֹתָם שֶׁנִּקְבְּרוּ מִזְּמַן מוּעָט - כֻּלָּם ׳צָפַנְתִּי לָךְ׳, לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּחֶשְׁבּוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דתאנא אמר רבי יהודה, שלש כתות של מלאכי השרת הולכים בכל חדש ובכל שבת ללוות לנשמה עד מקום מעלתה. ובמאן נוקים על ׳פתחינו כל מגדים׳. אמר רבי יהודה, אלו הן הגופות שהם עומדים בפתחי קברות לקבל נשמתן. ודומ"ה נותן פתקא דחשבנא והוא מכריז ואומר, רבונו של עולם, ׳חדשים גם ישנים׳, אותם שנקברו מכמה ימים ואותם שנקברו מזמן מועט, כלם צפנתי לך למיפק להו בחושבנא.
התרגום: שלמדנו, אמר רבי יהודה, שלש כתות של מלאכי השרת הולכים בכל חדש ובכל שבת ללוות לנשמה עד מקום מעלתה. ובמי נקים את ׳על פתחינו כל מגדים׳? אמר רבי יהודה, אלו הן הגופות שהם עומדים בפתחי קברות לקבל נשמתן, ודומה נותן פתק של חשבון, והוא מכריז ואומר: רבונו של עולם, ׳חדשים גם ישנים׳, אותם שנקברו מכמה ימים ואותם שנקברו מזמן מועט - כלם ׳צפנתי לך׳, להוציא אותם בחשבון.
מן המפרשים
מקדש מלך: ודומה נותן פתקא דומה היה שר של מצרים וכשהורידוהו מגדולתו כתמנה על המתים כמ"ש בפ' שמות על וירא ישראל את מצרים מת וטעם מנוי זה הוא מפני שהמצרים שרשו בעורף ושם הוא העצם הנשאר מן הגוף כמ"ש לקמן במ"ה שנקרא בתואל רמאה: