ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 61 (קמו ע"א)

׳כל גוים סבבוני׳ - שלוש ברכות נדחות לזמן שיתכנסו העמים על בניו

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 61 · דף קמו ע"א

לשון הזוהר

אָמַר יַעֲקֹב, אֶטּוֹל הַשְׁתָּא דָא וְאֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, (קס"ו ע"ב, קע"ב ע"ב) וַאֲסַלֵּק כָּל אִינוּן אָחֳרָנִין לְזִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ לִי וְלִבְנָאי בַּתְרָאי. אֵימָתַי, בְּזִמְנָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כָּל עַמְּמַיָא לְאוֹבָדָא בָּנַי מֵעַלְמָא, דִּכְתִיב, ׳כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יהו"ה כִּי אֲמִילַם׳ (תהילים קיח, י-יא). ׳סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי וְגו'׳. ׳סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים וְגו'׳. הָא הָכָא תְּלָתָא, לְגַבֵּי תְּלָתָא דְּאִשְׁתָּאֲרוּ. חַד, אִינוּן בִּרְכָאן קַדְמָאי דְּאֲבוּהָ. תְּרֵין, אִינוּן בִּרְכָאן דְּבָרְכֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תְּלַת, אִינוּן בִּרְכָאן דְּבָרְכֵיהּ הַהוּא מַלְאָכָא.

תרגום

אָמַר יַעֲקֹב, אֶטֹּל עַכְשָׁו אֶת זוֹ וְאֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, וְאַעֲבִיר אֶת כָּל אוֹתָן הָאֲחֵרוֹת לִזְמַן שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִי וּלְבָנַי אַחֲרַי, מָתַי? בִּזְמַן שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל הָעַמִּים לְהַאֲבִיד אֶת בָּנַי מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם׳ (תהלים קיח, י). ׳סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי וְגוֹ'׳. ׳סַבּוּנִי כִדְבֹרִים וְגוֹ'׳. הִנֵּה כָּאן שְׁלֹשָׁה, כְּלַפֵּי שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. אַחַת - אוֹתָן הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אָבִיו. שְׁתַּיִם - אוֹתָן בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ הקב"ה. שָׁלֹשׁ - אוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ הַהוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר יעקב, אטול השתא דא ואשתמש בה, (קס"ו ע"ב, קע"ב ע"ב) ואסלק כל אינון אחרנין לזמנא דאצטריך לי ולבנאי בתראי. אימתי, בזמנא דיתכנשון כל עממיא לאובדא בני מעלמא, דכתיב, ׳כל גוים סבבוני בשם יהו"ה כי אמילם׳ (תהילים קיח, י-יא). ׳סבוני גם סבבוני וגו'׳. ׳סבוני כדבורים וגו'׳. הא הכא תלתא, לגבי תלתא דאשתארו. חד, אינון ברכאן קדמאי דאבוה. תרין, אינון ברכאן דברכיה קודשא בריך הוא. תלת, אינון ברכאן דברכיה ההוא מלאכא.

התרגום: אמר יעקב, אטל עכשו את זו ואשתמש בה, ואעביר את כל אותן האחרות לזמן שיצטרך לי ולבני אחרי, מתי? בזמן שיתכנסו כל העמים להאביד את בני מן העולם, שכתוב ׳כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם׳ (תהלים קיח, י). ׳סבוני גם סבבוני וגו'׳. ׳סבוני כדברים וגו'׳. הנה כאן שלשה, כלפי שלשה שנשארו. אחת - אותן הברכות הראשונות של אביו. שתים - אותן ברכות שברך אותו הקב"ה. שלש - אותן הברכות שברך אותו המלאך ההוא.

מן המפרשים

הסולם: אמר יעקב וכו': אמר יעקב, אקח עתה ברכה זו ואשתמש בה, ואדחה כל האחרות לזמן שיהיה נצרך לי ולבני אחרי, מתי יהיה זאת, הוא יהיה בזמן שיתקבצו כל האומות להאביד בני מן העולם. שכתוב כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני וגו',…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: