ליל חסרון הלבנה - התגברות סמאל לקטרג על יעקב לבדו
תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 56 · דף קמו ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, זְכוּתֵיהּ דְּיַעֲקֹב כַּמָּה הֲוָה, דְּאִיהוּ אֲתָא וּבָעָא לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מֵעַלְמָא. וְהַהוּא לֵילְיָא, הֲוַת לֵילְיָא דְאִתְבְּרֵי בֵּיהּ סִיהֲרָא, וְיַעֲקֹב אִשְׁתָּאַר בִּלְחוֹדוֹי. דְּלָא הֲוָה עִמֵּיהּ אָחֳרָא, דִּתְנַן לָא יִפּוּק בַּר נָשׁ יְחִידָאי בְּלֵילְיָא, וְכָל שֶׁכֵּן (קס"ט:) בְּלֵילְיָא דְאִתְבְּרִיאוּ בֵּיהּ נְהוֹרִין, דְּהָא סִיהֲרָא אִיהִי חַסְרָא, דִּכְתִיב, ׳יְהִי מְאֹרֹ"ת׳ (בראשית א, יד) חָסֵר. וְהַהוּא לֵילְיָא, אִשְׁתָּאַר בִּלְחוֹדוֹי, בְּגִין דְּכַד סִיהֲרָא (קי"ד:) חַסְרָא, חִוְיָא בִישָׁא אִתְתַּקַּף וְשָׁלְטָא, וּכְדֵין אֲתָא סמאל, וְקַטְרִיג לֵיהּ, וּבָעָא לְאוֹבָדָא לֵיהּ מֵעָלְמָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה,, כַּמָּה הָיְתָה זְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בָּא וְרָצָה לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁנִּבְרְאָה בּוֹ הַלְּבָנָה, וְיַעֲקֹב נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה אַחֵר עִמּוֹ. שֶׁשָּׁנִינוּ, אַל יֵצֵא אָדָם יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּלַיְלָה שֶׁנִּבְרְאוּ בוֹ הַמְּאוֹרוֹת, שֶׁהֲרֵי הַלְּבָנָה חֲסֵרָה, שֶׁכָּתוּב ׳יְהִי מְאֹרֹ"ת׳ חָסֵר. וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַלְּבָנָה בְּחֶסְרוֹנָהּ, הַנָּחָשׁ הָרָע מִתְגַּבֵּר וְשׁוֹלֵט, וְאָז בָּא סמא"ל וְקִטְרֵג עָלָיו, וְרָצָה לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, זכותיה דיעקב כמה הוה, דאיהו אתא ובעא לאעברא ליה מעלמא. וההוא ליליא, הות ליליא דאתברי ביה סיהרא, ויעקב אשתאר בלחודוי. דלא הוה עמיה אחרא, דתנן לא יפוק בר נש יחידאי בליליא, וכל שכן (קס"ט:) בליליא דאתבריאו ביה נהורין, דהא סיהרא איהי חסרא, דכתיב, ׳יהי מאר"ת׳ (בראשית א, יד) חסר. וההוא ליליא, אשתאר בלחודוי, בגין דכד סיהרא (קי"ד:) חסרא, חויא בישא אתתקף ושלטא, וכדין אתא סמאל, וקטריג ליה, ובעא לאובדא ליה מעלמא.
התרגום: בא ראה, כמה היתה זכותו של יעקב, שהוא בא ורצה להעבירו מן העולם, ואותו הלילה היה הלילה שנבראה בו הלבנה, ויעקב נשאר לבדו, שלא היה אחר עמו. ששנינו, אל יצא אדם יחידי בלילה, וכל שכן בלילה שנבראו בו המאורות, שהרי הלבנה חסרה, שכתוב ׳יהי מאר"ת׳ חסר. ואותו הלילה נשאר לבדו, משום שכאשר הלבנה בחסרונה, הנחש הרע מתגבר ושולט, ואז בא סמא"ל וקטרג עליו, ורצה להאבידו מן העולם.
מן המפרשים
רמ"א: לילא דאתברי ביה סיהרא. שאז כחות הדין שולטים:
הסולם: ת"ח זכותיה וכו': בוא וראה כמה היה זכותו של יעקב. שהוא, סמאל, בא ורצה להעביר את יעקב מן העולם. ואותו לילה היה הלילה שנברא בו הלבנה, דהיינו ליל ד', שהוא זמן סכנה ויעקב נשאר לבדו, שלא היה עמו אחר, שלמדנו, לא יצא אדם יחידי בלילה,…