ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 48 (קמה ע"ב)

׳ואת זרעך מארץ שבים׳ - שקט ושאנן מארבע המלכויות

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 48 · דף קמה ע"ב

לשון הזוהר

׳וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם׳ (ירמיהו מו, כז), דְּאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא נָטִיל בִּרְכוֹי עֵשָׂו וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בִּבְנָךְ, אֲנָא אַפִּיק לוֹן מִידוֹי, וּכְדֵין יְשַׁעְבְּדוּן בָּנֶיךָ בֵּיהּ. ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳, לְאִינוּן בִּרְכָאן, ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳, דָּא שְׁכִינְתָּא (נ"א דְּהִיא עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב). ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳ וַדַּאי. ׳וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן׳, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. מֵאִינוּן מַלְכְּוָון, מִבָּבֶל מִמָּדַי וּמִיָּוָן, וּמֵאֱדוֹם. דְּאִינְהוּ הֲווּ דְּאִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. (שם) ׳וְאֵין מַחֲרִיד׳, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.

תרגום

׳וְאֶת זַרְעֲךְ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם׳, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁעַכְשָׁו נוֹטֵל עֵשָׂו בִּרְכוֹתָיו וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּבָנֶיךְ, אֲנִי אוֹצִיא אוֹתָם מִיָּדָיו, אָז בָּנֶיךְ יְשַׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ. ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳, לְאוֹתָן הַבְּרָכוֹת. ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה (שֶׁהִיא עִם י קַב). ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳ וַדַּאי. ׳וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן׳, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, מֵאוֹתָן מַלְכֻיּוֹת: מִבָּבֶל, וּמִמָּדַי, וּמִיָּוָן, וּמֵאֱדוֹם. שֶׁהֵם הָיוּ שֶׁהִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל. ׳וְאֵין מַחֲרִיד׳, לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואת זרעך מארץ שבים׳ (ירמיהו מו, כז), דאף על גב דהשתא נטיל ברכוי עשו וישתעבדון בבנך, אנא אפיק לון מידוי, וכדין ישעבדון בניך ביה. ׳ושב יעקב׳, לאינון ברכאן, ׳ושב יעקב׳, דא שכינתא (נ"א דהיא עמיה דיעקב). ׳ושב יעקב׳ ודאי. ׳ושקט ושאנן׳, כמה דאוקמוה. מאינון מלכוון, מבבל ממדי ומיון, ומאדום. דאינהו הוו דאשתעבדו בהו בישראל. (שם) ׳ואין מחריד׳, לעלם ולעלמי עלמיא.

התרגום: ׳ואת זרעך מארץ שבים׳, שאף על גב שעכשו נוטל עשו ברכותיו וישתעבדו בבניך, אני אוציא אותם מידיו, אז בניך ישעבדו אותו. ׳ושב יעקב׳, לאותן הברכות. ׳ושב יעקב׳ - זו השכינה (שהיא עם י קב). ׳ושב יעקב׳ ודאי. ׳ושקט ושאנן׳, כמו שבארוה, מאותן מלכיות: מבבל, וממדי, ומיון, ומאדום. שהם היו שהשתעבדו בישראל. ׳ואין מחריד׳, לעולם ולעולמי עולמים.

מן המפרשים

מהרח"ו: וישתעבדו בניך ביה כי הלא דהושב יעקב לאינון ברכאן:

הסולם: ואת זרעך מארץ שבים, שאף על פי, שעתה לקח עשו את הברכות, ובניו יעבידו את בניך, אני אוציאם מידיו, ואז בניך יעבידו אותו. ושב יעקב שישוב לאלו הברכות. ושב יעקב, אל השכינה, שתהיה שוב עם יעקב. ושב יעקב ודאי ושקט ושאנן, כמו שבארוהו,…

נפש דוד: ואתמליא לבתר: אולי זהו סוד מ"ם סתומה שמסיים בו ספר בראשית. אך י"ל שגם מ' פתוחה קרי אתמליא על ידי הוא"ו שסותם ומתחבר עמה. ועיין פרשת אחרי מות ס"ו ע"ב (ח"ג סו, ב) . וכד שארי לאתפשטא בחכמה דאתדבקת בה ואיהו בגווה: ז"ש פיה בי"ה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר