ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 19: וצא השדה וצודה לי צידה › פיסקה 16 (קמג ע"ב)

׳והיתה לה' המלוכה׳ - חלק העמים בעולם הזה, ולעתיד המלכות לו לבדו

תולדות · וצא השדה וצודה לי צידה · מאמר 19 · פיסקה 16 · דף קמג ע"ב

לשון הזוהר

וּבְהַאי זִמְנָא כְּתִיב, ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהו"ה הַמְלוּכָה׳ (עובדיה א, כא). הַהוּא מַלְכוּ דְעֵשָׂו, דְּנָטַל בְּהַאי עַלְמָא, יָהַב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס"א יהא ליה לקודשא בריך הוא) בִּלְחוֹדוֹי. וְכִי הַשְׁתָּא לָאו אִיהִי מַלְכוּ מִקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּשַׁלִּיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא וְתַתָּא, הָא יָהַב לוֹן לִשְׁאָר עַמִין, לְכָל חַד וְחַד חוּלַק וְאַחְסַנְתָּא בְּהַאי עַלְמָא, לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בֵּיהּ. וּבְהַהִיא זִמְנָא, יִטּוֹל מִכֻּלְּהוּ מַלְכוּתָא, וּתְהֵא דִילֵיהּ כֹּלָּא, דִּכְתִיב ׳וְהָיְתָה לַיהו"ה הַמְלוּכָה, לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי׳, דִּכְתִיב, ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).

תרגום

וּבַזְּמַן הַזֶּה כָּתוּב, (שם) ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה׳. אוֹתָהּ מַלְכוּת עֵשָׂו שֶׁנָּטַל בָּעוֹלָם הַזֶּה, נָתַן לוֹ הקב"ה (תהיה לקדוש ברוך הוא) לְבַדּוֹ. וְכִי עַכְשָׁו אֵינָהּ מַלְכוּת מהקב"ה? אֶלָּא אַף עַל גַּב שֶׁהקב"ה שׁוֹלֵט לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, הִנֵּה נָתַן לִשְׁאָר הָעַמִּים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וּבַזְּמַן הַהוּא יִטֹּל מִכֻּלָּם אֶת הַמַּלְכוּת וְכֻלָּהּ תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה׳, לוֹ לְבַדּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובהאי זמנא כתיב, ׳ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהו"ה המלוכה׳ (עובדיה א, כא). ההוא מלכו דעשו, דנטל בהאי עלמא, יהב ליה קודשא בריך הוא (ס"א יהא ליה לקודשא בריך הוא) בלחודוי. וכי השתא לאו איהי מלכו מקודשא בריך הוא, אלא אף על גב דשליט קודשא בריך הוא לעילא ותתא, הא יהב לון לשאר עמין, לכל חד וחד חולק ואחסנתא בהאי עלמא, לאשתמשא ביה. ובההיא זמנא, יטול מכלהו מלכותא, ותהא דיליה כלא, דכתיב ׳והיתה ליהו"ה המלוכה, ליה בלחודוי׳, דכתיב, ׳והיה יהו"ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט).

התרגום: ובזמן הזה כתוב, (שם) ׳ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה׳. אותה מלכות עשו שנטל בעולם הזה, נתן לו הקב"ה (תהיה לקדוש ברוך הוא) לבדו. וכי עכשו אינה מלכות מהקב"ה? אלא אף על גב שהקב"ה שולט למעלה ולמטה, הנה נתן לשאר העמים לכל אחד ואחד חלק ונחלה בעולם הזה להשתמש בו, ובזמן ההוא יטל מכלם את המלכות וכלה תהיה שלו, שכתוב ׳והיתה לה' המלוכה׳, לו לבדו, שכתוב ׳והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט).

מן המפרשים

יהל אור: אר"ש לאו כו'. כמש"ו כי ביעקב נאמר נתינה מאלקי' והוא למעלה משא"כ בעשו נאמר שם יהיה מושבך, ר"ל במקום מושבך לתתא. ועוד בעשו נאמר משמני הארץ והוא שם דבר. משא"כ ביעקב שמ"ם "מטל" מושך אחר עמו כמ"ש המפרשים, ור"ל ממשמני הארץ וברכתו של…

מהרח"ו: ר' יוסי בר"ש וגו'. השאלה מבוארת. וכן התירוץ מבואר, כי לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב לעולם, אמנם הענין הוא כי רצה הב"ה לסלק את עשו מהרה מן העולם שיקבל ברכותיו תחילה, כי מהכרח היה שיתקיימו ברכותיו של אותו צדיק יצחק אע"ה, ולכן רצה…

הסולם: ובהאי זמנא כתיב וכו': ובעת ההוא כתוב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה, מלוכה ההיא שלקח עשו בעולם הזה, תהיה להקב"ה בלבדו. ושואל וכי עתה אין המלוכה של הקב"ה. ואומר, אלא אע"פ שהקב"ה שולט למעלה ולמטה, הרי נתן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: