ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 18: ויתן לך האלהים מטל השמים › פיסקה 2 (קמג ע"א)

׳גשה נא ואמושך׳ - בצרה זו אמר יעקב את השירה

תולדות · ויתן לך האלהים מטל השמים · מאמר 18 · פיסקה 2 · דף קמג ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, יַעֲקֹב אָמַר שִׁירָתָא דָא (דהא), בְּשַׁעְתָּא דְּאָמַר לֵיהּ אֲבוֹי, ׳גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא׳ (בראשית כז, כא), כְּדֵין (ד"א בגין) דְּהֲוָה (הוה) יַעֲקֹב בְּעָאקוּ סַגִּי, דְּדָחִיל דְּאֲבוֹי יְדַע לֵיהּ וְאִשְׁתְּמוֹדַע קַמֵּיהּ. מַה כְּתִיב, ׳וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִירוֹת וַיְבָרֲכֵהוּ׳ (בראשית כז, כג). כְּדֵין אָמַר, ׳אֶל יהו"ה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׳ (תהילים קכ, א).

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, יַעֲקֹב אָמַר הַשִּׁירָה הַזּוֹ (שֶׁהֲרֵי) בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו ׳גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא׳ (בראשית כז, כא) - אָז (מִשּׁוּם) שֶׁהָיָה (הָיָה) יַעֲקֹב בְּצָרָה גְדוֹלָה, שֶׁפָּחַד שֶׁאָבִיו יַכִּיר אוֹתוֹ וְיִוָּדַע לְפָנָיו. מַה כָּתוּב? ׳וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ׳ (בראשית כז, כג) - אָז אָמַר, ׳אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׳ (תהלים קכ, א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, יעקב אמר שירתא דא (דהא), בשעתא דאמר ליה אבוי, ׳גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׳ (בראשית כז, כא), כדין (ד"א בגין) דהוה (הוה) יעקב בעאקו סגי, דדחיל דאבוי ידע ליה ואשתמודע קמיה. מה כתיב, ׳ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו׳ (בראשית כז, כג). כדין אמר, ׳אל יהו"ה בצרתה לי קראתי ויענני׳ (תהילים קכ, א).

התרגום: רבי אלעזר אמר, יעקב אמר השירה הזו (שהרי) בשעה שאמר לו אביו ׳גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׳ (בראשית כז, כא) - אז (משום) שהיה (היה) יעקב בצרה גדולה, שפחד שאביו יכיר אותו ויודע לפניו. מה כתוב? ׳ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׳ (בראשית כז, כג) - אז אמר, ׳אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני׳ (תהלים קכ, א).

מן המפרשים

אור יקר: אמר יעקב אמר שירתא דא בשעתא דא״ל אבוי גשה נא ואמשך.

מהרח"ו: יעקב עצמו אמר שירתא דא בשעתא וגו'. אלא שאח"כ נכתבה בתילים, כשאר המזמורים כגון תפלה למשה וכיוצא בהם. והנה כאשר לא הכירו אביו וברכו אז אמר שירתא אל ה' בצרתה לי ואז קראתי אל ה' ויענני וגו':

הסולם: רבי אלעזר אמר וכו': רא"א, יעקב אמר שירה זו, בשעה שאמר לו אביו, גשה נא ואמשך בני וגו', היה אז יעקב בצרה גדולה, שהיה מתירא שאביו ידע אותו, ויהיה נכר לפניו מה כתוב, ולא הכירו וגו', אז אמר אל ה', בצרתה לי קראתי ויענני.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: