יופיו של אדם שהוקטן בחטא - סוד עליון ביופי יעקב
תולדות · ותקח רבקה את בגדי עשו · מאמר 17 · פיסקה 3 · דף קמב ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב (הוה) דְּאִיהוּ שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם אֵיךְ אֶפְשָׁר, וְהָא תָּנִינָן, תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה. וְאִי תֵימָא דְּכָךְ הֲוָה יַעֲקֹב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הֲוָה, בְּקַדְמִיתָא עַד לָא חָב אָדָם הָרִאשׁוֹן, לָא הֲווּ יָכְלִין כָּל בְּרִיָין לְאִסְתַּכָּלָא בְּשׁוּפְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָטָא, אִשְׁתַּנִּי שׁוּפְרֵיהּ וְנִתְמָאָךְ רוּמֵיהּ וְאִתְעֲבִיד בַּר מְאָה אַמִּין. וְתָּא חֲזֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, רָזָא אִיהוּ, דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה תַּלְיָא בְּהַהוּא שׁוּפְרָא, וּבְגִין כָּךְ, ׳וִיהִי נֹעַם יהו"ה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ׳ (תהילים צ, יז). וּכְתִיב, ׳לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יהו"ה׳ (תהילים כז, ד), וְדָא הוּא שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב וַדַּאי, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב (הָיָה) שֶׁהוּא יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם, אֵיךְ אֶפְשָׁר? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ הָיָה יַעֲקֹב? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי שֶׁכָּךְ הָיָה. בָּרִאשׁוֹנָה טֶרֶם חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים כָּל הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. כֵּיוָן שֶׁחָטָא, הִשְׁתַּנָּה יָפְיוֹ וְרוּמוֹ הֻנְמַךְ, וְנַעֲשָׂה בֶּן מֵאָה אַמּוֹת. וּבֹא רְאֵה, יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא סוֹד, שֶׁהָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה תְּלוּיָה בַּיֹּפִי הַהוּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ׳ (תהלים צ, יז), וְכָתוּב ׳לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'׳ (שם כז, ד). (תהלים כז ד) וְזֶהוּ וַדַּאי יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַכֹּל הוּא סוֹד עֶלְיוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, שופריה דיעקב (הוה) דאיהו שופריה דאדם איך אפשר, והא תנינן, תפוח עקבו דאדם הראשון, מכהה גלגל חמה. ואי תימא דכך הוה יעקב. אמר ליה רבי אלעזר, ודאי הכי הוה, בקדמיתא עד לא חב אדם הראשון, לא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בשופריה. כיון דחטא, אשתני שופריה ונתמאך רומיה ואתעביד בר מאה אמין. ותא חזי, שופריה דאדם הראשון, רזא איהו, דמהימנותא עלאה תליא בההוא שופרא, ובגין כך, ׳ויהי נעם יהו"ה אלהינו עלינו׳ (תהילים צ, יז). וכתיב, ׳לחזות בנעם יהו"ה׳ (תהילים כז, ד), ודא הוא שופריה דיעקב ודאי, וכלא רזא עלאה איהו.
התרגום: אמר רבי יוסי, יפיו של יעקב (היה) שהוא יפיו של אדם, איך אפשר? והרי שנינו, תפוח עקבו של אדם הראשון, מכהה גלגל חמה, ואם תאמר שכך היה יעקב? אמר לו רבי אלעזר, ודאי שכך היה. בראשונה טרם חטא אדם הראשון, לא היו יכולים כל הבריות להסתכל ביפיו. כיון שחטא, השתנה יפיו ורומו הנמך, ונעשה בן מאה אמות. ובא ראה, יפיו של אדם הראשון הוא סוד, שהאמונה העליונה תלויה ביפי ההוא, ומשום כך ׳ויהי נעם ה' אלהינו עלינו׳ (תהלים צ, יז), וכתוב ׳לחזות בנעם ה'׳ (שם כז, ד). (תהלים כז ד) וזהו ודאי יפיו של יעקב, והכל הוא סוד עליון.
מן המפרשים
מקדש מלך: רזא איהו דמהימנותא עילאה תליא בההוא שופרא פי' מהימנותא עילאה הוא זעיר שהמ' נקראת אמונה וזעיר נקראת אמת מהימנותא עילאה. ומ"ש תלייא בההוא שופרא פי' עיקרו מהמוחין דאימא. וז"ש ובג"כ ויהי נועם שהיא אימא שנקרא נועם: ודא הוא שופריה…
אור החמה: א"ר יוסי שופרי' וגו' שאלתו מובנת. ותירץ ר' אלעזר דודאי דכך הוה ויעקב הוה שפיר כותיה. אמנם ביאר היאך הוה הענין והוא לדייק מה שביארנו כי לא הוה הכי לאדם אלא בקדמיתא קודם החטא ואז הוה ליה ההוא שופרא והוא סוד אותם הלבושים הנק'…
אור יקר: אין יראת אלהים במקום הוה שאינה לא בכיבוש ראשון ולא בכיבוש שני, ולכך ע״ש העתיד אינה ארץ ישראל עם היות שהיא. בכלל תחומי א״י מנחל מצרים ועד נהר פרת, אמנם יצחק מצד הגבורה הכל כבוש לפניו ולכך אתתקף ביה בהימנותא, ומתוך מדתו חמא דהא…