ותקח רבקה את בגדי עשו
׳בגדי עשו׳ - לבושי אדם הראשון שנטל מנמרוד כשהרגו, ו׳עיף׳ מן ההריגה
׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וְגוֹ׳ בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית, ותלבש את יעקב בנה הקטן, כדי שיקבל את הברכותוַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וגו' (בראשית כז, טו) - אֵלּוּ הַלְּבוּשִׁים שֶׁהִרְוִיחַ עֵשָׂו מִנִּמְרוֹד,ולכן נקראו ׳החמדת׳, שחמד אותם מנמרוד וְאֵלֶּה לְבוּשֵׁי כָבוֹד שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן,הכתנות שעשה הקב"ה לאדם ולאשתו וּבָאוּ לִידֵי נִמְרוֹד, וּבָהֶם הָיָה צָד צַיִד נִמְרוֹד,שבשעה שלבש אותם היו כל בהמה חיה ועוף באים ונופלים לפניו, וכסבורים שהוא מכח גבורתו שֶׁכָּתוּב הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יהו"ה וגו'׳על כן יאמר כנמרד גבור ציד׳, שבכח הלבושים נקרא גבור (בראשית י, ט). וְעֵשָׂו יָצָא לַשָּׂדֶה, וְנִלְחַם בִּקְרָב עִם נִמְרוֹד וְהָרַג אוֹתוֹ,ואף על פי שנמרוד היה מלך ועשו הדיוט וצעיר, גבור חיל היה, ומצאו יחידי בשדה והרגו והפשיטו (או"ה) וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף (בראשית כה, כט), וּבֵאֲרוּהָ:חכמים בגזירה שוה כָּתוּב כָּאן וְהוּא עָיֵף, וְכָתוּב שָׁם כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִיםמה עייפות האמורה שם היא מחמת הריגה, אף כאן עייף מן ההריגה, שהרג את נמרוד (ירמיה ד, לא).
בלשון הזוהר
׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וגו'׳ (בראשית כז, טו), אִלֵּין אִינוּן לְבוּשִׁין דְּרָוַוח עֵשָׂו מִנִּמְרוֹד, וְאִלֵּין לְבוּשֵׁי יְקָר דַּהֲווּ מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן, וַאֲתוּ לְיָדָא דְּנִמְרוֹד, וּבְהוּ הֲוָה צָד צֵידָה נִמְרוֹד, דִּכְתִיב ׳הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יהו"ה וגו'׳ (בראשית י, ט). וְעֵשָׂו נָפַק לְחַקְלָא, וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא בְּנִמְרוֹד וְקָטַל לֵיהּ, וְנָסַב אִלֵּין לְבוּשִׁין מִנֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׳ (בראשית כה, כט), וְאוּקְמוּהָ: כְּתִיב הָכָא ׳וְהוּא עָיֵף׳, וּכְתִיב הָתָם ׳כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים׳ (ירמיה ד, לא).
שבה אבדה למקומה כשלבשם יעקב - יופיו כיופי אדם
וְעֵשָׂו הָיָה מַצְנִיעַ אֶת אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים אֵצֶל רִבְקָה,ולכן נאמר בהם ׳אשר אתה בבית׳ וּבָהֶם הָיָה יוֹצֵא וְצָד צַיִד, וְאוֹתוֹ הַיּוֹםששלחו יצחק לצוד ציד כדי לברכו לֹא לָקַח אוֹתָם, וְיָצָא לַשָּׂדֶה וְהִתְעַכֵּב שָׁם.שבלא הלבושים לא נתקבצו אליו החיות, והוצרך לרדוף אחריהן ומאת ה' היתה זאת, שבפחזותו לא המתין ללבוש אותם, כדי שיתעכב ויהיה שהות ליעקב להתברך (כתם פז) [ועוד, שנשארו הלבושים בבית, ובהם הלבישה רבקה את יעקב] וּכְשֶׁעֵשָׂו הָיָה לוֹבֵשׁ אוֹתָם, לֹא הָיוּ מַעֲלִים רֵיחוֹת כְּלָל.שלא היו ראויים לו כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב לָבַשׁ אוֹתָם, אָז שָׁבָה הָאֲבֵדָה לִמְקוֹמָהּ,שחזרו הלבושים לשלמותם הראשונה, כשהיה לובש אותם אדם הראשון קודם שחטא (כתם פז) וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת.ריח גן עדן, ולכן ׳וירח את ריח בגדיו ויברכהו׳ מִשּׁוּם שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם.הראשון וּמִשּׁוּם כָּךְ חָזְרוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא לִמְקוֹמָם, וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת.
בלשון הזוהר
וְעֵשָׂו הֲוָה סָלִיק לוֹן לְאִינוּן לְבוּשִׁין לְגַבָּהּ דְּרִבְקָה, וּבְהוּ הֲוָה נָפִיק וְצָד צֵידָה, וְהַהוּא יוֹמָא לָא נָטַל לוֹן, וְנָפַק לְחַקְלָא וְאִתְעַכַּב תַּמָּן. וְכַד הֲוָה לָבִישׁ לוֹן עֵשָׂו, לָא הֲווּ סָלְקִין רֵיחִין כְּלָל. כֵּיוָן דְּלָבִישׁ לוֹן יַעֲקֹב, כְּדֵין תָּבַת אֲבֵדָה לְאַתְרָהּ, וּסְלִיקוּ רֵיחִין. בְּגִין דְּשׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב, שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הֲוָה. וּבְגִין כָּךְ אַהֲדָרוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לְאַתְרַיְיהוּ, וּסְלִיקוּ רֵיחִין.
יופיו של אדם שהוקטן בחטא - סוד עליון ביופי יעקב
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב (הָיָה) שֶׁהוּא יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם, אֵיךְ אֶפְשָׁר? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ הָיָה יַעֲקֹב? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי שֶׁכָּךְ הָיָה. בָּרִאשׁוֹנָה טֶרֶם חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים כָּל הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. כֵּיוָן שֶׁחָטָא, הִשְׁתַּנָּה יָפְיוֹ וְרוּמוֹ הֻנְמַךְ, וְנַעֲשָׂה בֶּן מֵאָה אַמּוֹת. וּבֹא רְאֵה, יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא סוֹד, שֶׁהָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה תְּלוּיָה בַּיֹּפִי הַהוּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ (תהלים צ, יז). וְכָתוּב לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יהו"ה (תהלים כז, ד). וְזֶהוּ וַדַּאי יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַכֹּל הוּא סוֹד עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב (הֲוָה) דְּאִיהוּ שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם, אֵיךְ אֶפְשָׁר. וְהָא תָּנִינָן, תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה. וְאִי תֵימָא דְּכָךְ הֲוָה יַעֲקֹב. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הֲוָה. בְּקַדְמִיתָא עַד לָא חָב אָדָם הָרִאשׁוֹן, לָא הֲווּ יָכְלִין כָּל בְּרִיָין לְאִסְתַּכָּלָא בְּשׁוּפְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָטָא, אִשְׁתַּנִּי שׁוּפְרֵיהּ וְנִתְמָאָךְ רוּמֵיהּ, וְאִתְעֲבִיד בַּר מְאָה אַמִּין. וְתָא חֲזֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן רָזָא אִיהוּ, דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה תַּלְיָא בְּהַהוּא שׁוּפְרָא, וּבְגִין כָּךְ ׳וִיהִי נֹעַם יהו"ה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ׳ (תהלים צ, יז). וּכְתִיב ׳לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יהו"ה׳ (תהלים כז, ד). וְדָא הוּא שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב וַדַּאי, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ.
׳וירח את ריח בגדיו׳ - כ׳עוטה אור כשלמה׳, ולא ברכו עד שעלו הריחות
׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ׳ (בראשית כז, כז) - בֹּא רְאֵה, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ׳ הַבְּגָדִים לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳רֵיחַ בְּגָדָיו׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהלים קד, ב).מסורתמסורת הזוהרתיקוני זוהר מאמר כג, פה (מח.) [מח.] אִיהִי קִדּוּשִׁין דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, (דף מח ע״א) בְגִין דִּקְדוּשָׁה מִסִּטְרָא דִלְוִיִּם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, וַעֲלָהּ… ויקהל מאמר כ, ח (קקח:) לְבָתַר עֲבַד לֵיהּ לְאָדָם, לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין, מִטַּרְפֵּי אִילָנִין דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן דְּאַרְעָא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא הֲווֹ אִינּוּן לְבוּשִׁין, מֵאִינּוּן אֲחוֹרַיִים… תולדות מאמר יח, ב (קמג.) (צוין במהרח"ו) רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, יַעֲקֹב אָמַר שִׁירָתָא דָא (דהא), בְּשַׁעְתָּא דְּאָמַר לֵיהּ אֲבוֹי, (בראשית כז כא) 'גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה… דָּבָר אַחֵר (נ"א: זֶה הוּא) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁלָּבַשׁ אוֹתָם יַעֲקֹב, עָלוּ רֵיחוֹת בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְעַד שֶׁלֹּא הֵרִיחַ (שֶׁהֵרִיחַ) אֶת רֵיחוֹת לְבוּשׁוֹ, לֹא בֵרַךְ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָז (לֹא) יָדַע שֶׁהוּא רָאוּי לְהִתְבָּרֵךְ, שֶׁאִם לֹא רָאוּי לְהִתְבָּרֵךְ, לֹא הָיוּ עוֹלִים כָּל הָרֵיחוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ.
בלשון הזוהר
׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ׳ (בראשית כז, כז). תָּא חֲזֵי, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ׳ הַבְּגָדִים לֹא כְּתִיב, אֶלָּא ׳רֵיחַ בְּגָדָיו׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהלים קד, ב). דָּבָר אַחֵר (נ"א: דָּא הוּא) ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ׳. דְּכֵיוָן דְּאַלְבִּישׁ לוֹן יַעֲקֹב, סְלִיקוּ רֵיחִין בְּהַהִיא שַׁעְתָּא. וְעַד דְּלָא אָרַח (דְּאָרַח) רֵיחִין דִּלְבוּשֵׁיהּ, לָא בָּרְכֵיהּ, דְּהָא כְּדֵין (לָא) יָדַע דְּאִתְחֲזֵי הוּא לְאִתְבָּרְכָא, דְּאִי לָא אִתְחֲזֵי לְאִתְבָּרְכָא, לָא סְלִיקוּ כָּל הַנִּי רֵיחִין קַדִּישִׁין בַּהֲדֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ׳.
׳ויאמר׳ הנסתר - וריח השדה שהוא חקל תפוחין
וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה (בראשית כז, כז). וַיֹּאמֶר - דָּבָר נִסְתָּר הוּא. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּצְחָק הָיָה. כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה - מַהוּ שָׂדֶה? זֶה שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, הַשָּׂדֶה שֶׁהָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים (חוֹמְדִים) סוֹמְכִים אוֹתוֹ וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). ׳וַיֹּאמֶר׳, מִלָּה סָתִים הוּא. אִית דְּאַמְרֵי שְׁכִינְתָּא הֲוַת, וְאִית דְּאַמְרֵי יִצְחָק הֲוָה. ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה׳, מַאן ׳שָׂדֶה׳. דָּא שָׂדֶה דְּתַפּוּחִים, שָׂדֶה דַּאֲבָהָן עִלָּאִין (חֲמִידֵי) סְמִיכוּ לֵיהּ וּמְתַקְּנִין לֵיהּ.
ויתן לך האלהים מטל השמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.