׳עז לעמו יתן׳ - תורה לשמה המרוממת את הקב"ה
תולדות · ויקרא את עשו בנו הגדל · מאמר 16 · פיסקה 4 · דף קמב ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ׳, עֹז, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יהו"ה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן׳ (תהילים כט, יא), בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּיִתְעַסָּק בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּאִתְעַסָּק בְּאוֹרַיְיתָא וְלָא אִשְׁתַּדַּל לִשְׁמָהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי. ׳מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׳, מַאי ׳מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳סוֹלוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ׳ (תהילים סח, ה). דָּא הַהִיא אוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ אִשְׁתַּדַּל בָּהּ לְאֲרָמָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ חֲטִיבָא בְּעַלְמָא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ׳ - עֹז כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן׳ (תהלים כט, יא) - מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לָאָדָם לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה לִשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמָהּ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. ׳מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׳, מַה זֶּה ׳מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ׳ (שם סח, ה) - זוֹ הַתּוֹרָה הַהִיא שֶׁהוּא הִשְׁתַּדֵּל בָּהּ לְהָרִים אֶת הקב"ה וְלַעֲשׂוֹתוֹ חֲטִיבָה בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳אשרי אדם עוז לו בך׳, עז, כמה דאת אמר, ׳יהו"ה עז לעמו יתן׳ (תהילים כט, יא), בגין דאצטריך ליה לבר נש דיתעסק באורייתא לשמיה דקודשא בריך הוא, דכל מאן דאתעסק באורייתא ולא אשתדל לשמה, טב ליה דלא אתברי. ׳מסלות בלבבם׳, מאי ׳מסלות בלבבם׳, כמה דאת אמר, ׳סולו לרוכב בערבות ביה שמו׳ (תהילים סח, ה). דא ההיא אורייתא, דאיהו אשתדל בה לארמא ליה לקודשא בריך הוא ולמעבד ליה חטיבא בעלמא.
התרגום: דבר אחר ׳אשרי אדם עוז לו בך׳ - עז כמו שנאמר ׳ה' עז לעמו יתן׳ (תהלים כט, יא) - משום שצריך לאדם להתעסק בתורה לשמו של הקב"ה, שכל מי שמתעסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא נברא. ׳מסלות בלבבם׳, מה זה ׳מסלות בלבבם׳? כמו שנאמר, ׳סלו לרכב בערבות ביה שמו׳ (שם סח, ה) - זו התורה ההיא שהוא השתדל בה להרים את הקב"ה ולעשותו חטיבה בעולם.
מן המפרשים
אור החמה: לארמא ליה וגו' בסוד הייחוד העליון נמצא שבגופו שנברא פועל ברוחני אמנם מי שעוסק בה שלא לשמה נוטל חלק הב"ה לעצמו והוא נהנה ברוחני א"כ טב ליה דלא איברי ולא יהנה הגשמי מהרוחני כיון שהוא אינו מהנה הרוחני מהגשמי.
מהרח"ו: ד"א אשרי אדם וגו'. ביאר כי נודע כי אין עוז אלא תורה, כמ"ש 'ה' עוז לעמו יתן' ודרשו רז"ל שהיא התורה שנתנה הב"ה לישראל ( זבחים קטז. ) . וסוד הטעם יתבאר לך בסוד התורה דאתיהיבת מסטרא דגבורה כנודע בפ' יתרו (פא.) . ואמר כי יש אדם…
הסולם: ד"א אשרי אדם עוז לו בך, עז, הוא כמו שאתה אומר ה' עז לעמו יתן, שפירושו תורה. ועז לו בך, פירושו, שהאדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. דהיינו השכינה שנקראת שם. כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא. מסלות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: