ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 15: ויהי כי זקן יצחק › פיסקה 3 (קמב ע"א)

׳ולחשך קרא לילה׳ - זה יצחק, וכהו עיניו כדי להידבק בדרגתו

תולדות · ויהי כי זקן יצחק · מאמר 15 · פיסקה 3 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ, מַה כְּתִיב, ׳וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים׳ (בראשית כד, א), בְּאִינוּן נְהוֹרִין דְּנָהֲרִין. וְאִיהוּ סִיב, (ד"א ל"ג ונהיר כדין אזיל ונהיר) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח), וּבְגִין כָּךְ, ׳וַיִּקְרָא אֱלהִים לָאוֹר יוֹם׳ (בראשית א, ה). ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ - דָּא יִצְחָק דְּאִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְאִיהוּ אָזִיל לְקַבְּלָא לֵילְיָא בְּגַוִּיהּ, וּבְגִין כָּךְ, אִיהוּ כַּד סִיב, מַה כְּתִיב, ׳וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת׳ (בראשית כז, א). הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּבָעָא לְאִתְחַשְּׁכָא וּלְאִתְדַּבְּקָא (בחשך) בְּדַרְגֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים׳ (בראשית כד, א) - בְּאוֹתָם הָאוֹרוֹת שֶׁמְּאִירִים. וְהוּא זָקֵן, (וּמֵאִיר, אָז הוֹלֵךְ וּמֵאִיר) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח), וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳. ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (בראשית א, ה) - זֶה יִצְחָק, שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ, וְהוּא הוֹלֵךְ לְקַבֵּל לְתוֹכוֹ אֶת הַלַּיְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁהוּא זָקֵן מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת׳ (בראשית כז, א) - כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁרָצָה לְהֵחָשֵׁךְ וּלְהִדָּבֵק (בַּחֹשֶׁךְ) בְּדַרְגָּתוֹ כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, מה כתיב, ׳ואברהם זקן בא בימים׳ (בראשית כד, א), באינון נהורין דנהרין. ואיהו סיב, (ד"א ל"ג ונהיר כדין אזיל ונהיר) כמה דאת אמר, ׳הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח), ובגין כך, ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א, ה). ׳ולחשך קרא לילה׳ - דא יצחק דאיהו חשך, ואיהו אזיל לקבלא ליליא בגויה, ובגין כך, איהו כד סיב, מה כתיב, ׳ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות׳ (בראשית כז, א). הכי הוא ודאי, דבעא לאתחשכא ולאתדבקא (בחשך) בדרגיה כדקא יאות.

התרגום: ומשום כך מה כתוב? ׳ואברהם זקן בא בימים׳ (בראשית כד, א) - באותם האורות שמאירים. והוא זקן, (ומאיר, אז הולך ומאיר) כמו שנאמר ׳הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח), ומשום כך ׳ויקרא אלהים לאור יום׳. ׳ולחשך קרא לילה׳ (בראשית א, ה) - זה יצחק, שהוא חשך, והוא הולך לקבל לתוכו את הלילה. ומשום כך, כשהוא זקן מה כתוב? ׳ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת׳ (בראשית כז, א) - כך זה ודאי, שרצה להחשך ולהדבק (בחשך) בדרגתו כראוי.

מן המפרשים

אור החמה: ובגין כך מה כתיב ואברהם זקן וגו' פי' כי בהיותו זקן היה עולה אל מדרגות החסד הנק' ימים והיה הולך ומזקין ומתגבר במדת האור ההוא כמ"ש הולך ואור עד נכון היום וכפי שהיום גדול והולך ומתרבה הארתו כך אברהם כל מה שהיה הולך היה מתרבה…

מהרח"ו: ובגין כך מה כתיב ואברהם זקן וגו'. פי' כי בהיותו זקן היה עולה אל מדרגות החסד הנקראים ימים, והיה הולך ומזקין ומתגבר במדת האור ההוא, כמ"ש ' הולך ואור עד נכון היום ', וכפי שהיום גדול והולך ומתרבה הארתו, כך אברהם כל מה שהיה הולך…

הסולם: ולחשך קרא לילה: זהו יצחק שהוא חשך והוא הולך ונחשך, כדי לקבל הלילה בתוכו. ועל כן, כשנעשה זקן מה כתוב, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, כי נחשך לגמרי. כן הוא ודאי, שהוא צריך להיות נחשך לגמרי, ולהתדבק במדרגתו כראו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: