ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 1: ואלה תולדת יצחק › פיסקה 3 (קלד ע"ב)

׳מה רבו מעשיך ה'׳ - האדם, העולם והתורה איברים על איברים ונעשים גוף אחד

תולדות · ואלה תולדת יצחק · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף קלד ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא אִיהוּ קִיֵּים עַלְמָא, וְקִיֵּים כָּל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא עַל תִּקּוּנֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וְלֵית לָךְ כָּל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא דְּקָיְימָא בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ, דְּלָא הֲוֵי לְקֳבְלֵיהּ בְּרִיָה בְּעָלְמָא. דְּהָא כְּמָה דְבַר נָשׁ אִיהוּ מִתְפַּלִּיג שַׁיְיפִין, וְכֻלְּהוּ קָיְימִין דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין מִתְתַּקְנִין אִלֵּין עַל אִלֵּין וְכֻלְּהוּ חַד גּוּפָא, הָכִי נָמֵי עַלְמָא, כָּל אִינוּן בְּרִיָּין כֻּלְּהוּ שַׁיְיפִין שַׁיְיפִין, וְקָיְימִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְכַד מִתְתַּקְנָן כֻּלְּהוּ, הָא גוּפָא מַמָּשׁ. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דְאוֹרַיְיתָא, דְּהָא אוֹרַיְיתָא כֹּלָּא שַׁיְיפִין וּפִרְקִין, וְקָיְימִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְכַד מִתְתַּקְּנָן כֻּלְּהוּ, אִתְעֲבִידוּ חַד גּוּפָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל דָּוִד בְּעוֹבָדָא דָּא, פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יהו"ה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנְךָ׳ (תהילים קד, כד).

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מְקַיֵּם הָעוֹלָם וּמְקַיֵּם כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה עַל תִּקּוּנוֹ כָּרָאוּי, וְאֵין לְךָ כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר בָּאָדָם שֶׁאֵין כְּנֶגְדּוֹ בְּרִיָּה בָּעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁאָדָם נֶחֱלָק לְאֵיבָרִים, וְכֻלָּם עוֹמְדִים דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת מְתֻקָּנִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְכֻלָּם גּוּף אֶחָד - כָּךְ גַּם הָעוֹלָם, כָּל אוֹתָם בְּרִיּוֹת כֻּלָּם אֵיבָרִים אֵיבָרִים וְעוֹמְדִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְכַאֲשֶׁר כֻּלָּם מְתֻקָּנִים - הִנֵּה גוּף (אֶחָד) מַמָּשׁ. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה אֵיבָרִים וּפְרָקִים וְעוֹמְדִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וּכְשֶׁכֻּלָּם נִתְקָנִים - נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הִסְתַּכֵּל בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׳ (תהלים קד, כד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל מאן דאשתדל באורייתא איהו קיים עלמא, וקיים כל עובדא ועובדא על תקוניה כדקא יאות, ולית לך כל שייפא ושייפא דקיימא ביה בבר נש, דלא הוי לקבליה בריה בעלמא. דהא כמה דבר נש איהו מתפליג שייפין, וכלהו קיימין דרגין על דרגין מתתקנין אלין על אלין וכלהו חד גופא, הכי נמי עלמא, כל אינון בריין כלהו שייפין שייפין, וקיימין אלין על אלין, וכד מתתקנן כלהו, הא גופא ממש. וכלא כגוונא דאורייתא, דהא אורייתא כלא שייפין ופרקין, וקיימין אלין על אלין, וכד מתתקנן כלהו, אתעבידו חד גופא. כיון דאסתכל דוד בעובדא דא, פתח ואמר, ׳מה רבו מעשיך יהו"ה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׳ (תהילים קד, כד).

התרגום: בא ראה, כל מי שמשתדל בתורה, מקים העולם ומקים כל מעשה ומעשה על תקונו כראוי, ואין לך כל איבר ואיבר באדם שאין כנגדו בריה בעולם. שהרי כמו שאדם נחלק לאיברים, וכלם עומדים דרגות על דרגות מתקנים אלו על אלו וכלם גוף אחד - כך גם העולם, כל אותם בריות כלם איברים איברים ועומדים אלו על אלו, וכאשר כלם מתקנים - הנה גוף (אחד) ממש. והכל כמו שהתורה. שהרי כל התורה איברים ופרקים ועומדים אלו על אלו, וכשכלם נתקנים - נעשים גוף אחד. כיון שדוד הסתכל במעשה הזה, פתח ואמר, ׳מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׳ (תהלים קד, כד).

מן המפרשים

אור החמה: תא חזי כל מאן דאשתדל באורייתא וגו' וקיים כל עובדא וגו' ולית לך וגו' הענין כי העולם נברא בסוד ל"ב נתיבות חכמה שהם עשר מאמרות עשר נקודות וכ"ב אותיות ובריאתם הוא בסוד "עולם "שנה "נפש כדפי' בספר יציר' נמצא שע"י היות נפש שהוא האדם…

אור יקר: [סימן א] כד בעא קב״ה וכר, להיות בריאת עולם זה להקב״ה ברצון ואהבה, ולא בהכרח רק נדבה, לא יפול בו השאלה למה היתה בריאתו עתה ולא קודם ולא אחר, שאם נוכל לתת טעם לזה ימצא בריאתו מוכרחת מצד טעמו וזה אינו, לזה אמר.

רמ"א: דהא אורייתא כלא שייפין ופרקין. עיין סוף תיקון י"ט , ולקמן פרשת תרומה דף ע"ב ע"ג (קסב:) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: