ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 1: ואלה תולדת יצחק › פיסקה 2 (קלד ע"ב)

תשובה שקדמה לבריאה - ואין העולם מתקיים אלא על התורה ובשביל האדם

תולדות · ואלה תולדת יצחק · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף קלד ע"ב

לשון הזוהר

כַּד בָּעָא לְמִבְרֵי אָדָם אָמְרָה תּוֹרָה קַמֵּיהּ, אִי בַּר נָשׁ יִתְבְּרֵי, וּלְבָתַר יֶחֱטֵי וְאַנְתְּ תִּידוּן לֵיהּ, אַמַּאי יְהוֹן עוֹבָדֵי יְדָךְ לְמַגָּנָא, דְּהָא לָא יֵיכוּל לְמִסְבַּל דִּינָךְ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא אַתְקִינַת תְּשׁוּבָה עַד לָא בָרָאתִי עַלְמָא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַלְמָא בְּשַׁעֲתָא דְּעֲבַד לֵיהּ וּבָרָא לְאָדָם, אָמַר לֵיהּ, עַלְמָא עַלְמָא, אַנְתְּ וְנִימוּסָךְ לָא קָיְימִין אֶלָּא עַל אוֹרַיְיתָא. וּבְגִין כָּךְ בָּרָאתִי לֵיהּ לָאָדָם בָּךְ, בְּגִין דְּיִתְעַסַּק בָּהּ. וְאִי לָאו, הָא אֲנָא אַהֲדַר לָךְ לְתֹהוּ וָבֹהוּ וְכֹלָּא בְּגִינֵיהּ דְּאָדָם קָיְימָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָּרָאתִי׳ (ישעיהו מה, יב). וְאוֹרַיְיתָא קָיְימָא וּמַכְרְזָא קַמַּיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, בְּגִין דְּיִתְעַסְּקוּ וְיִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ וְלֵית מַאן דְּיַרְכִין אוּדְנֵיהּ.

תרגום

כְּשֶׁרָצָה לִבְרֹא אָדָם, אָמְרָה הַתּוֹרָה לְפָנָיו: אִם הָאָדָם יִבָּרֵא וְאַחַר כָּךְ יֶחֱטָא וְאַתָּה תָּדוּן אוֹתוֹ, לָמָּה יִהְיוּ מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ לְחִנָּם, שֶׁהֲרֵי לֹא יוּכַל לִסְבֹּל אֶת דִּינְךָ? אָמַר לָהּ הקב"ה: הִנֵּה תִּקַּנְתִּי תְשׁוּבָה טֶרֶם שֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם. אָמַר הקב"ה לָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ וּבָרָא אֶת הָאָדָם, אָמַר לוֹ: עוֹלָם, עוֹלָם, אַתָּה וְחֻקּוֹתֶיךָ לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּרָאתִי בְּךָ אֶת הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהּ, וְאִם לֹא - הֲרֵינִי מַחֲזִירְךָ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם קַיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָּרָאתִי׳ (ישעיה מה, יב) - וְהַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת וּמַכְרִיזָה לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ וְיִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ, וְאֵין מִי שֶׁיַּרְכִּין אָזְנוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד בעא למברי אדם אמרה תורה קמיה, אי בר נש יתברי, ולבתר יחטי ואנת תידון ליה, אמאי יהון עובדי ידך למגנא, דהא לא ייכול למסבל דינך. אמר ליה קודשא בריך הוא, הא אתקינת תשובה עד לא בראתי עלמא, אמר קודשא בריך הוא לעלמא בשעתא דעבד ליה וברא לאדם, אמר ליה, עלמא עלמא, אנת ונימוסך לא קיימין אלא על אורייתא. ובגין כך בראתי ליה לאדם בך, בגין דיתעסק בה. ואי לאו, הא אנא אהדר לך לתהו ובהו וכלא בגיניה דאדם קיימא, הדא הוא דכתיב, ׳אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי׳ (ישעיהו מה, יב). ואורייתא קיימא ומכרזא קמייהו דבני נשא, בגין דיתעסקו וישתדלו בה ולית מאן דירכין אודניה.

התרגום: כשרצה לברא אדם, אמרה התורה לפניו: אם האדם יברא ואחר כך יחטא ואתה תדון אותו, למה יהיו מעשי ידיך לחנם, שהרי לא יוכל לסבל את דינך? אמר לה הקב"ה: הנה תקנתי תשובה טרם שבראתי את העולם. אמר הקב"ה לעולם בשעה שעשה אותו וברא את האדם, אמר לו: עולם, עולם, אתה וחקותיך לא יתקימו אלא על התורה. ומשום כך בראתי בך את האדם, כדי שיתעסק בה, ואם לא - הריני מחזירך לתהו ובהו, והכל בשביל האדם קים. זהו שכתוב, ׳אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי׳ (ישעיה מה, יב) - והתורה עומדת ומכריזה לפני בני אדם כדי שיתעסקו וישתדלו בה, ואין מי שירכין אזנו.

מן המפרשים

אור יקר: כד בעא למברי אדם וכו׳, היינו הת״ת והתפשטות הקצוות מבינה, וכן למטה אדם ממש שזה תלוי בזה כדפי׳.

הסולם: כד בעא למברי אדם וכו': כשרצה לברוא את האדם, אמרה התורה לפניו, אם יהיה נברא האדם ואחר כך יחטא, ואתה תדון אותו, למה יהיו מעשי ידיך לשוא, הרי לא יוכל לסבול את דינך. אמר לה הקב"ה, הרי בראתי תשובה מטרם שבראתי העולם. ואם יחטא, יוכל…

נפש דוד: הוי מסתכל באורייתא כו': עיין תרומה קס"א א' (ח"ב קסא, א) בארוכה מאמר זה ואמרו שם אלא קב"ה באסתכלותא דאורייתא כו' ונ"ל ז"ש (איוב, כח) אז ראה ויספרה וגו' הכינה וגם חקרה. שדרשוהו רז"ל (בב"ר פכ"ד וש"מ) על נתינת התורה עי"ש. שעל ידי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: