׳העומדים בבית ה' בלילות׳ - לומדי חצות שברכתם ברכה
תולדות · ואלה תולדת יצחק · מאמר 1 · פיסקה 14 · דף קלו ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה וְאָמַר ׳הִנִּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה כָּל עַבְדֵי יהו"ה וְגו'׳ (תהילים קלד, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת׳ יהו"ה, וּמַאן אִינוּן דְּיִתְחֲזוּן לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳כָּל עַבְדֵי יהו"ה׳, בְּגִין דְּכָל בַּר נָשׁ בְּעַלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יִתְחֲזוּן לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּרְכָתָא דִבְגִינַיְיהוּ יִתְבָּרְכוּן עִלָּאִין וְתַתָּאִין מַאן הִיא, הַהִיא דְּבָרְכִין לֵיהּ עַבְדֵי יהו"ה וְלָא כֻּלְּהוּ. וּמַאן אִינוּן דְּבִרְכַּתְהוֹן בִּרְכְתָא, ׳הָעוֹמְדִים בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת׳, אִלֵּין אִינוּן דְּקָיְימוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִתְעָרֵי לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אִלֵּין קָיְימֵי ׳בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת׳, דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. וְאֲנַן קָיְימֵי הָכָא לְאִתְעָרָא בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, נֵימָא בְּמִלֵּי דְיִצְחָק, דְּאֲנַן בֵּיהּ.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'׳ (תהלים קלד, א). הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' - וּמִי הֵם שֶׁרְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה? כָּל עַבְדֵי ה' - מִשּׁוּם שֶׁכָּל אָדָם בָּעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם רְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה, הַבְּרָכָה שֶׁבִּשְׁבִילָם יִתְבָּרְכוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מַה הִיא? אוֹתָהּ שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתוֹ עַבְדֵי ה', וְלֹא כֻּלָּם. וּמִי הֵם שֶׁבִּרְכָתָם בְּרָכָה? ׳הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת׳ - אֵלֶּה הֵם שֶׁעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִתְעוֹרְרִים לִקְרֹא בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ עוֹמְדִים ׳בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת׳ - שֶׁהֲרֵי אָז בָּא הקב"ה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְאָנוּ עוֹמְדִים כָּאן לְהִתְעוֹרֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, נֹאמַר בְּדִבְרֵי יִצְחָק, שֶׁאָנוּ בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יהודה ואמר ׳הנה ברכו את יהו"ה כל עבדי יהו"ה וגו'׳ (תהילים קלד, א). האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, ׳הנה ברכו את׳ יהו"ה, ומאן אינון דיתחזון לברכא ליה לקודשא בריך הוא, ׳כל עבדי יהו"ה׳, בגין דכל בר נש בעלמא מישראל אף על גב דכלא יתחזון לברכא ליה לקודשא בריך הוא, ברכתא דבגינייהו יתברכון עלאין ותתאין מאן היא, ההיא דברכין ליה עבדי יהו"ה ולא כלהו. ומאן אינון דברכתהון ברכתא, ׳העומדים בבית יהו"ה בלילות׳, אלין אינון דקיימו בפלגות ליליא ואתערי למקרי באורייתא. אלין קיימי ׳בבית יהו"ה בלילות׳, דהא כדין קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן. ואנן קיימי הכא לאתערא במלי דאורייתא, נימא במלי דיצחק, דאנן ביה.
התרגום: פתח רבי יהודה ואמר, ׳הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו'׳ (תהלים קלד, א). הפסוק הזה בארוהו. אבל בא ראה, הנה ברכו את ה' - ומי הם שראויים לברך את הקב"ה? כל עבדי ה' - משום שכל אדם בעולם מישראל, אף על גב שכלם ראויים לברך את הקב"ה, הברכה שבשבילם יתברכו העליונים והתחתונים מה היא? אותה שמברכים אותו עבדי ה', ולא כלם. ומי הם שברכתם ברכה? ׳העמדים בבית ה' בלילות׳ - אלה הם שעומדים בחצות הלילה ומתעוררים לקרא בתורה, אלו עומדים ׳בבית ה' בלילות׳ - שהרי אז בא הקב"ה להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. ואנו עומדים כאן להתעורר בדברי תורה, נאמר בדברי יצחק, שאנו בו.
מן המפרשים
מהרח"ו: פתח ר' יהודה ואמר הנה ברכו את ה' וגו'. פי' כי אין לברך את ה' רק אותם הנקראים עבדי ה', לפי שברכתם מתקיימת וחשובה ברכה, דאעפ"י דכל בר נש מישראל כולם ראויין לברך את ה' כנודע כי הכל חייבין לברכו, עכ"ז אין ברכתם ברכה כדי שבשביל…
הסולם: פתח ר' יהודה וכו': פתח ר"י ואמר, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו'. מקרא זה בארוהו. אבל בוא וראה, כתוב, הנה ברכו את ה', ומי הם הראוים לברך את הקב"ה, לזה אוה"כ, כל עבדי ה', כי אע"פ שכל אדם בעולם מישראל, כולם ראוים לברך את הקב"ה…
נפש דוד: אלא כולא חד ורזא חדא: עיין לקמן קמ"ח א' (ח"א קמח, א) דא תוקפא דשמשא כו' אלא על רוח בגין כו' שלימו דכל סטרין כו'. וז"ש כאן בגין כו' ויתחברון כו'. וכמש"ל ואשתכח יעקב שלים בכל סטרין וסיהרא כו'. דכל ב"נ מישראל כו' דכלא יתחזון כו':…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: