ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 2: ויהי יצחק בן ארבעים שנה › פיסקה 1 (קלו ע"ב)

׳בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה׳ - נכלל בצפון ודרום, אש ומים, כמראה הקשת

תולדות · ויהי יצחק בן ארבעים שנה · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף קלו ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה וְגוֹ'׳ (בראשית כה, יט-כ). ׳בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ - אַמַּאי אֲתָא לְמִמְנֵי הָכָא דְּהֲוָה ׳בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ כַּד נָסִיב לָהּ לְרִבְקָה, אֶלָּא וַדַּאי הָא אִתְכְּלִיל יִצְחָק בְּצָפוֹן וְדָרוֹם, בְּאֶשָׁא וּמַיָּא, וּכְדֵין הֲוָה ׳יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה׳. כְּמַרְאֶה הַקֶּשֶׁת, יָרוֹק חִוַּור סוּמָק. בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים אָחִיד בָּהּ, כַּד אָחִיד בָּהּ בְּרִבְקָה. וְכַד אוֹלִיד, אוֹלִיד בֶּן שִׁשִּׁים, לְאוֹלָדָא כְּדְקָא יְאוּת בְּגִין דְּיִפוּק יַעֲקֹב שָׁלֵם, ׳מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה׳ כְּדְקָא יְאוּת, וְכֻלְּהוּ אָחִיד לְהוּ יַעֲקֹב לְבָתַר, וְאִתְעֲבִיד גְּבַר שְׁלִים.

תרגום

פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה וְגוֹ'׳ (בראשית כה, כ). ׳בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ - לָמָּה בָּא לִמְנוֹת כָּאן שֶׁהָיָה ׳בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ כְּשֶׁנָּשָׂא אֶת רִבְקָה? אֶלָּא וַדַּאי הֲרֵי נִכְלָל יִצְחָק בְּצָפוֹן וְדָרוֹם, בְּאֵשׁ וּמַיִם, וְאָז הָיָה ׳יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה׳ - כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת, יָרֹק לָבָן אָדֹם. בַּת - שָׁלֹשׁ שָׁנִים אָחַז בָּהּ כְּשֶׁאָחַז בָּהּ בְּרִבְקָה, וּכְשֶׁהוֹלִיד, הוֹלִיד בֶּן שִׁשִּׁים, לְהוֹלִיד כָּרָאוּי, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא יַעֲקֹב שָׁלֵם, מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כָּרָאוּי. וְאֶת כֻּלָּם אָחַז יַעֲקֹב אַחַר כָּךְ וְנַעֲשָׂה אִישׁ שָׁלֵם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי יצחק ואמר, ׳ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו'׳ (בראשית כה, יט-כ). ׳בן ארבעים שנה׳ - אמאי אתא לממני הכא דהוה ׳בן ארבעים שנה׳ כד נסיב לה לרבקה, אלא ודאי הא אתכליל יצחק בצפון ודרום, באשא ומיא, וכדין הוה ׳יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה׳. כמראה הקשת, ירוק חוור סומק. בת שלש שנים אחיד בה, כד אחיד בה ברבקה. וכד אוליד, אוליד בן ששים, לאולדא כדקא יאות בגין דיפוק יעקב שלם, ׳מבן ששים שנה׳ כדקא יאות, וכלהו אחיד להו יעקב לבתר, ואתעביד גבר שלים.

התרגום: פתח רבי יצחק ואמר, ׳ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו'׳ (בראשית כה, כ). ׳בן ארבעים שנה׳ - למה בא למנות כאן שהיה ׳בן ארבעים שנה׳ כשנשא את רבקה? אלא ודאי הרי נכלל יצחק בצפון ודרום, באש ומים, ואז היה ׳יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה׳ - כמראה הקשת, ירק לבן אדם. בת - שלש שנים אחז בה כשאחז בה ברבקה, וכשהוליד, הוליד בן ששים, להוליד כראוי, כדי שיצא יעקב שלם, מבן ששים שנה כראוי. ואת כלם אחז יעקב אחר כך ונעשה איש שלם.

מן המפרשים

מקדש מלך: אוליד כן ששים וכו' נל"עד שגם ברבקה שילדה גם היא בת כ"ג שנה לפי שאמר הרב זל"הה שחיה בכלל בהמה דהיינו שם ב"ן גימטריא בה"מה והוא במ' ומילוי המילוי דשם ב"ן הוא גי' כ"ג לכך ילדה בת כ"ג שנה:

אור החמה: ויהי יצחק בן ארבעים וגומר בצפון ודרום באשא ומיא הם ד' בחינות דחסד וגבורה כי צפון הוא קר ולח והאש הוא חם ויבש והוא בצפון שהוא קר ולח כדי שיבואו ההנהגות ממוזגות וכן המים שהם קרים ולחים בדרום שהוא חם ויבש כדי שיתמזגו יחד כנז' בפ'…

מהרח"ו: ויהי יצחק וגו' : או אפשר שדייק כי לפי שבחצי הלילה אז אתער צפון שהוא מדת יצחק, ולכן אמר דהחנימא במילי דיצחק דאנן ביה. כי אז בעת ההיא היה שולט יצחק:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: