ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 8: סמכוני באשישות - כנסת ישראל בגלות מבקשת סמיכה מיין האבות המשמר › פיסקה 2 (מ ע"א)

באשישות אלו האבות המתמלאים מיין המשמר וממשיכים ברכות בגלות

שמיני · סמכוני באשישות - כנסת ישראל בגלות מבקשת סמיכה מיין האבות המשמר · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף מ ע"א

לשון הזוהר

וּבְמָּה בָּאֲשִׁישׁוֹת. אִלֵּין אִינּוּן אֲבָהָן, דְּאִינּוּן אִתְמַלְיָין בְּקַדְמִיתָא, מֵהַהוּא חֲמָר טַב דְּמִנְטְרָא. וְכַד אִינּוּן אִתְמַלְיָין, הָא בִּרְכָאָן מִשְׁתַּכְּחֵי לְגַבָּהּ, עַל יְדָא דְּחַד דַּרְגָּא דְּאִיהוּ צַדִּיק. וּמַאן דְּיָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, אַף עַל גַּב דְּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, אִיהוּ סָמִיךְ וְסָעִיד לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא.

תרגום

וּבַמֶּה,? בָּאֲשִׁישׁוֹת. אֵלּוּ הֵם הָאָבוֹת שֶׁמִּתְמַלְּאִים בָּרִאשׁוֹנָה מֵאוֹתוֹ יַיִן טוֹב הַמְשֻׁמָּר. וּכְשֶׁהֵם מִתְמַלְּאִים, הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְצוּיוֹת אֵלֶיהָ עַל יְדֵי דַרְגָּה אַחַת שֶׁהִיא צַדִּיק. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אַף עַל גַּב שֶׁבְּרָכוֹת לֹא מְצוּיוֹת בָּעוֹלָם, הוּא סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובמה באשישות. אלין אינון אבהן, דאינון אתמליין בקדמיתא, מההוא חמר טב דמנטרא. וכד אינון אתמליין, הא ברכאן משתכחי לגבה, על ידא דחד דרגא דאיהו צדיק. ומאן דידע ליחדא שמא קדישא, אף על גב דברכאן לא משתכחי בעלמא, איהו סמיך וסעיד לה לכנסת ישראל בגלותא.

התרגום: ובמה,? באשישות. אלו הם האבות שמתמלאים בראשונה מאותו יין טוב המשמר. וכשהם מתמלאים, הרי הברכות מצויות אליה על ידי דרגה אחת שהיא צדיק. ומי שיודע ליחד את השם הקדוש, אף על גב שברכות לא מצויות בעולם, הוא סומך וסועד את כנסת ישראל בגלות.

מן המפרשים

הסולם: ובמה באשישות וכו׳: ובמה סומכים את המלכות הנופלת, באשישות, אלו הם האבות, שהם מתמלאים תחילה, מיין הטוב ההוא המשומר, שהוא הארת החכמה מקו שמאל של הבינה המקובלת תחילה בחג״ת, הנקראים אבות, וכשמקבלים יין המשומר נקראים אשישות. וכשהם…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: באשישות אלין אינון אבהן וכו' דבר הלמד מעניינו הוא דקאי אדרשא דההוא רבייא בפי' התנינים שה"ס חג"ת דגבורה. וז"ש אינון אבהן פי' אותם שזכר זה התינוק. אבל לא אמר אשתקיין כמ"ש הרבייא. משום דפסוק סמכוני מפרשו על זמן הגלות ואז יורדים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר