רפדוני בתפוחים - אשישה מכניסה יין ותפוח מוציא ומכון רצון שלא יזיק
שמיני · סמכוני באשישות - כנסת ישראל בגלות מבקשת סמיכה מיין האבות המשמר · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
׳רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים׳, כֹּלָּא חַד כְּמָה דְּאַמָרָן, אֲבָל רָזָא דָּא, אֲשִׁישָׁא: עָיֵיל חַמְרָא. תַּפּוּחַ: אַפִּיק חַמְרָא, וּמְכַוִּון רְעוּתָא. וְעַל דָּא אֲשִׁישׁוֹת וְתַפּוּחִים. אֲשִׁישׁוֹת, לְרַוָואָה מֵחַמְרָא. תַּפּוּחִים, לְכַוְּונָא רְעוּתָא דְּלָא יָזִיק חַמְרָא. וְכָל דָּא לָמָּה. ׳כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׳ - בְּגָלוּתָא. וּמַאן דִּמְיַיחֵד שְׁמָא קַדִּישָׁא, בָּעֵי לְיַחֲדָא דִּינָא בְּרַחֲמֵי, וּלְאַכְלְלָא לוֹן כַּדְקָא חֲזֵי, לְאִתְבַּסְּמָא וּלְאִתְתַּקְנָא כֹּלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְדָא סָמִיךְ לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא.
תרגום
׳רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים׳, הַכֹּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל הַסּוֹד הַזֶּה, אֲשִׁישָׁה - מַכְנִיסָה יַיִן. תַּפּוּחַ - מוֹצִיא יַיִן, וּמְכַוֵּן רָצוֹן. וְעַל כֵּן אֲשִׁישׁוֹת וְתַפּוּחִים. אֲשִׁישׁוֹת, לִרְווֹת מִיַיִן. תַּפּוּחִים, לְכַוֵּן אֶת הָרָצוֹן שֶׁהַיַיִן לֹא יַזִּיק. וְכָל זֶה לָמָּה? ׳כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׳ (שיר השירים ב, ה) - בַּגָּלוּת. וּמִי שֶׁמְּיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, צָרִיךְ לְיַחֵד דִּין עִם רַחֲמִים וּלְהַכְלִילָם כָּרָאוּי, שֶׁיִּתְבַּשֵּׂם וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל כָּרָאוּי, וְזֶה הַתּוֹמֵךְ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳רפדוני בתפוחים׳, כלא חד כמה דאמרן, אבל רזא דא, אשישא: עייל חמרא. תפוח: אפיק חמרא, ומכוון רעותא. ועל דא אשישות ותפוחים. אשישות, לרוואה מחמרא. תפוחים, לכוונא רעותא דלא יזיק חמרא. וכל דא למה. ׳כי חולת אהבה אני׳ - בגלותא. ומאן דמייחד שמא קדישא, בעי ליחדא דינא ברחמי, ולאכללא לון כדקא חזי, לאתבסמא ולאתתקנא כלא כדקא יאות, ודא סמיך לה לכנסת ישראל בגלותא.
התרגום: ׳רפדוני בתפוחים׳, הכל אחד כמו שאמרנו. אבל הסוד הזה, אשישה - מכניסה יין. תפוח - מוציא יין, ומכון רצון. ועל כן אשישות ותפוחים. אשישות, לרוות מיין. תפוחים, לכון את הרצון שהיין לא יזיק. וכל זה למה? ׳כי חולת אהבה אני׳ (שיר השירים ב, ה) - בגלות. ומי שמיחד את השם הקדוש, צריך ליחד דין עם רחמים ולהכלילם כראוי, שיתבשם ויתתקן הכל כראוי, וזה התומך את כנסת ישראל בגלות.
מן המפרשים
מקדש מלך: אבל רזא דא אשישה עייל חמרא וכו' ואשישה א' פי' רד"ק ורז"ל אמרו גרבא דחמרא א"כ מ"ש כאן אשישה עייל חמר' הוא גרבא אבל רש"י ז"ל פי' סמכוני באשישות סולת נקייה א"כ מ"ש כאן אשישה עייל חמרא ר"ל כשאכל אדם אשישה מסולת נקייה אז עייל חמרא…
יהל אור: רפדוני בתפוחים כלא חד. דתפוח גם כן רמיז לאבהן ג' גוונין כמ"ש באדרא רבא אלא שהן מסטרא דימינא באור פני מלך חיים. וזהו מ"ש ביצחק ויבא לו יין. ואח"כ כריח שדה כו' ומתרגמינן חקל תפוחים. ואמר בז"ח שיר השירים ג' ריח שם ריח בגדיו כו' עי"ש:
הסולם: רפדוני בתפוחים: הכל אחד, שתפוחים ואשישות שניהם הם בחינת האבות, כמו שאמרנו, שהם משפיעים ליסוד, והיסוד למלכות. אבל, ההפרש ביניהם הוא סוד זה, אשישה, מכניסה היין. תפוח, מוציא היין ומכוון הרצון. ועל כן נאמר, אשישות, ותפוחים, אשישות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: