וחכך כיין הטוב - זה יינה של תורה הטוב לעולם הזה ולעולם הבא
שמיני · יין ושכר אל תשת - סוד שמן ויין לכהן וללוי ומעשה ברבי ייסא · מאמר 6 · פיסקה 7 · דף לט ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים וְגוֹ'׳ (שיר השירים ז, י). ׳וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב׳, דָּא יֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ טָב. דְּהָא יֵינָא אָחֳרָא לָאו אִיהוּ טָב, וְיֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, טָב לְכֹלָּא. טָב לְעָלְמָא דָּא, וְטָב לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְדָא הוּא יֵינָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתִּיר מִכֹּלָּא, וּבִזְכוּ דָּא, מַאן דִּמְרַוִּי מִיֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, יִתְּעַר לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִזְכֵּי לְאַחֲיָיא, כַּד יוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳, הָא תָּנֵינָן דְּאֲפִילּוּ בְּהַהוּא עָלְמָא, יִזְכֵּי לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳. אָמַר הַהוּא רַבְיָא, אִי כְּתִיב וְחִכֵּךְ מִיֵּין הַטּוֹב, הֲוִינָא אַמְרֵי הָכֵי. אֲבָל כְּיֵין הַטּוֹב כְּתִיב, וְלָא מִיֵּין. אַשְׁגְּחוּ בֵּיהּ, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִי אֵימָא מִילָּךְ, דְּשַׁפִּיר קָא אַמְרַת.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (שירז) ׳וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים וְגוֹ'׳. ׳וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב׳ - זֶה יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא טוֹב. שֶׁהֲרֵי יַיִן אַחֵר אֵינוֹ טוֹב, וְיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה טוֹב לַכֹּל. טוֹב לָעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ הַיַיִן שֶׁנּוֹחַ לוֹ להקב"ה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וּבִזְכוּת זֶה, מִי שֶׁנִּרְוֶה מִיֵּינָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, יִתְעוֹרֵר לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִזְכֶּה לְהֵחָיוֹת כְּשֶׁיָּקִים הקב"ה אֶת הַצַּדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳ - הֲרֵי שָׁנִינוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם יִזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳. אָמַר אוֹתוֹ עֶלֶם, אִם כָּתוּב וְחִכֵּךְ מִיֵּין הַטּוֹב, הָיִינוּ אוֹמְרִים כָּךְ. אֲבָל כָּתוּב כְּיֵין הַטּוֹב, וְלֹא מִיֵּין. הִשְׁגִּיחוּ בוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּנִי, אֱמֹר דְּבָרְךְ, שֶׁיָּפֶה אָמַרְתָּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יצחק ואמר, ׳וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים וגו'׳ (שיר השירים ז, י). ׳וחכך כיין הטוב׳, דא יינא דאורייתא, דאיהו טב. דהא יינא אחרא לאו איהו טב, ויינא דאורייתא, טב לכלא. טב לעלמא דא, וטב לעלמא דאתי. ודא הוא יינא דניחא ליה לקודשא בריך הוא יתיר מכלא, ובזכו דא, מאן דמרוי מיינא דאורייתא, יתער לעלמא דאתי, ויזכי לאחייא, כד יוקים קודשא בריך הוא לצדיקייא. אמר רבי יהודה, ׳דובב שפתי ישנים׳, הא תנינן דאפילו בההוא עלמא, יזכי למלעי באורייתא, הדא הוא דכתיב ׳דובב שפתי ישנים׳. אמר ההוא רביא, אי כתיב וחכך מיין הטוב, הוינא אמרי הכי. אבל כיין הטוב כתיב, ולא מיין. אשגחו ביה, אמר רבי יהודה, ברי אימא מילך, דשפיר קא אמרת.
התרגום: פתח רבי יצחק ואמר, (שירז) ׳וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים וגו'׳. ׳וחכך כיין הטוב׳ - זה יינה של תורה, שהוא טוב. שהרי יין אחר אינו טוב, ויינה של תורה טוב לכל. טוב לעולם הזה, וטוב לעולם הבא. וזהו היין שנוח לו להקב"ה יותר מהכל, ובזכות זה, מי שנרוה מיינה של התורה, יתעורר לעולם הבא, ויזכה להחיות כשיקים הקב"ה את הצדיקים. אמר רבי יהודה, ׳דובב שפתי ישנים׳ - הרי שנינו, שאפלו באותו עולם יזכה לעסק בתורה. זהו שכתוב ׳דובב שפתי ישנים׳. אמר אותו עלם, אם כתוב וחכך מיין הטוב, היינו אומרים כך. אבל כתוב כיין הטוב, ולא מיין. השגיחו בו. אמר רבי יהודה, בני, אמר דברך, שיפה אמרת.
מן המפרשים
מקדש מלך: אתער לעלמא דאתי פי' זהו מש"ה הולך לדודי למישרים: ומ"ש ויזכה לאחייא וכו' זהו מש"ה דובב שפתי ישנים דהיינו הישן שהוא המת יחיה ויהיו שפתותיו דובבות. ור' יהודה מפר' דאפי' בעו"הז דובבות שפתותיו בקבר כמר"זל ונקט בההוא עלמ' לפי שר'…
הסולם: פתח ר׳ יצחק וכו׳: פתח ר״י ואמר, וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים וגו׳. וחכך כיין הטוב, זה יינה של תורה, שהוא טוב, כי יין אחר, דס״א, אינו טוב, ויינה של תורה טוב לכל, טוב לעולם הזה, וטוב לעולם הבא. וזהו יין שנוח לו להקב״ה יותר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: