ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 5: ויקח אהרן את אלישבע - סוד בת שבע לדוד לדין ואלישבע לאהרן לרחמים › פיסקה 1 (לח ע"ב)

ויקח אהרן את אלישבע - ראויה היתה מיום שנברא העולם כמו בת שבע לדוד

שמיני · ויקח אהרן את אלישבע - סוד בת שבע לדוד לדין ואלישבע לאהרן לרחמים · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף לח ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה׳ (שמות ו, כג). ׳וַיִּקַח אַהֲרֹן׳. כֹּלָּא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. תָּא חֲזֵי, רְאוּיָה הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא. רְאוּיָה הָיְתָה אֱלִישֶׁבַע לְאַהֲרֹן מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה׳ (שמות ו, כג) - ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן׳. הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. בֹּא וּרְאֵה, רְאוּיָה הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. רְאוּיָה הָיְתָה אֱלִישֶׁבַע לְאַהֲרֹן מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר פתח, ׳ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה׳ (שמות ו, כג). ׳ויקח אהרן׳. כלא כמה דאצטריך, כלא כגוונא דלעילא. תא חזי, ראויה היתה בת שבע לדוד, מיומא דאתברי עלמא. ראויה היתה אלישבע לאהרן מיומא דאתברי עלמא.

התרגום: רבי אלעזר פתח, ׳ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה׳ (שמות ו, כג) - ׳ויקח אהרן׳. הכל כמו שצריך, הכל כמו שלמעלה. בא וראה, ראויה היתה בת שבע לדוד מיום שנברא העולם. ראויה היתה אלישבע לאהרן מיום שנברא העולם.

מן המפרשים

אור החמה: ר' אלעזר פתח ויקח וגומר כולא כמה דאצטריך שהדברים מושגחים מהיודע הנסתרות וצופה עתידות. וז"ש כולא בגוונא דלעילא והמדות העליונות מסדרים העניינים אפי' שלא יתכוון האדם אליהם. והעד ת"ח ראויה היתה בת שבע לדוד מפני שיהיה מרכבתו המ'…

אור יקר: כולא כמא דאצטריך גם כן בהזדווגו עם בת זוגו היה כפי צורך כהונתו ורמז מרכבתו, ׳ והטעם שהדברים מושגחים מהיודע נסתרות ׳וצופה עתידות וזהו שאמר.

הסולם: רבי אלעזר פתח וכו׳: רא"פ, ויקח אהרן את אלישבע וגו'. ויקח אהרן, הכל היה כמו שצריך, הכל כעין של מעלה. בוא וראה, ראויה היתה בת שבע, שהיא המלכות (כנ״ל אות כ״ח) לדוד מיום שנברא העולם. ראויה היתה אלישבע שהיא המלכות, לאהרן, מיום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: