ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 4: ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא › פיסקה 14 (לח ע"א)

שבח הקבה לכנסת ישראל כשושנה בין החוחים עולה ומתעטרת על הכל

שמיני · ויהי ביום השמיני קרא - שלמות הכהן בעגל ואיל וערבוביית נדב ואביהוא · מאמר 4 · פיסקה 14 · דף לח ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא שְׁבָחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּמְשַׁבַּח לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּשׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים, דְּאִיהִי מְעַלְּיָא וְסַלְּקָא עַל כֹּלָּא. כַּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁאָר אוּכְלוּסִין, בְּגִין דְּהִיא סַלְּקָא וּמִתְעַטְּרָא עַל כֹּלָּא. וְדָא שׁוֹשַׁנָה בֵּין הַחוֹחִים, וְאֶתְרוֹג בֵּין הַחוֹחִים, לְאַחֲזָאָה שְׁבָחָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַל כֹּלָּא.

תרגום

וְעַל כֵּן הַשֶּׁבַח שהקב"ה מְשַׁבֵּחַ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - כְּשׁוֹשַׁנָּה שֶׁהִיא בֵּין הַחוֹחִים, שֶׁהִיא מְעֻלָּה וְעוֹלָה עַל הַכֹּל. כָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁאָר הָאוּכְלוּסִים, מִשּׁוּם שֶׁהִיא עוֹלָה וּמִתְעַטֶּרֶת עַל הַכֹּל. וְזוֹ שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, וְאֶתְרוֹג בֵּין הַחוֹחִים, לְהַרְאוֹת אֶת שִׁבְחָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא שבחא דקודשא בריך הוא דמשבח לה לכנסת ישראל, כשושנה דאיהי בין החוחים, דאיהי מעליא וסלקא על כלא. כך כנסת ישראל בין שאר אוכלוסין, בגין דהיא סלקא ומתעטרא על כלא. ודא שושנה בין החוחים, ואתרוג בין החוחים, לאחזאה שבחא דכנסת ישראל, על כלא.

התרגום: ועל כן השבח שהקב"ה משבח את כנסת ישראל - כשושנה שהיא בין החוחים, שהיא מעלה ועולה על הכל. כך כנסת ישראל בין שאר האוכלוסים, משום שהיא עולה ומתעטרת על הכל. וזו שושנה בין החוחים, ואתרוג בין החוחים, להראות את שבחה של כנסת ישראל על הכל.

מן המפרשים

אור יקר: כשושנה דאיהי בין הקוצים דאיהי מעליא וכלקא על כולא ואין הכוונה עתה קוצים החצונים חס ושלום אלא מייחד אותה בין חייליה.

הסולם: ועל דא שבחא וכו׳: וע״כ, השבח שהקב״ה משבח את כנסת ישראל, שהיא המלכות, הוא, כשושנה שהיא בין החוחים, שהיא טובה ביותר ועולה על הכל, כך כנסת ישראל בין שאר המחנות, משום שעולה ומתעטרת על כולם. וזוהי, שושנה בין החוחים ואתרוג בין…

נפש דוד: ואתרוג בין החוחים: אולי צ"ל "בין העצים", ור"ל כמ"ש "כתפוח בעצי היער כן דודי וגו'", וכפירוש תוספות תפוח זה אתרוג ( שבת פח, א ) . ויתיישב יותר ענין הפתיחה דר' יוסי ממקרא זה לענין דמאן דאנסיב בעי לשבחא לקב"ה וכ"י. דכאן ב' פסוקים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר