ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 3: נחש נכרך ברגלי חמורו של רבי פנחס - סוד שליחות הקבה בימין ובשמאל › פיסקה 9 (לז ע"א)

משל לחכם שהתערב עם בני השוטר ונענש ראשון כך ישראל שמתערב עם שמאל

שמיני · נחש נכרך ברגלי חמורו של רבי פנחס - סוד שליחות הקבה בימין ובשמאל · מאמר 3 · פיסקה 9 · דף לז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מְנָא לָן. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי מִן ׳פִּלֶּגֶשׁ בַּגִּבְעָה, דְּאַף עַל גַּב דְּחַיָּיבֵי נִינְהוּ, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִתְעָרוּן גַּבַּיְיהוּ חַיָּיבֵי יִשְׂרָאֵל אָחֳרָנִין׳ (שופטים כ). וְעַל דָּא מִיתוּ (מישראל) כָּל אִינּוּן זִמְנִין דְּמִיתוּ. עַד דְּכֻלְּהוּ חַיָּיבִין דְּאִתְעֲרוּ לְגַבַּיְיהוּ, מִיתוּ וְאִתְאֲבִידוּ, וְאִשְׁתָּאָרוּ אִינּוּן זַכָּאִין יַתִּיר, דְּיַעַבְדוּן מִלָּה בְּאֹרַח קְשׁוֹט. וְאַף עַל גַּב דְּזַכָּאִין אִינּוּן, לָא אִתְיְיהִיב מִלָּה, אֶלָּא לְאִינּוּן דְּאִתְיְיהִיב. כַּד שְׁקִילָן עָלְמִין כַּחֲדָא, עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, וְהַהוּא זִמְנָא, לָא אִשְׁתְּכָחוּ עָלְמִין שְׁקִילָן כַּחֲדָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִנַּיִן לָנוּ? אָמַר לוֹ, בֹּא רְאֵה מִפִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, לֹא רָצָה הקב"ה שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ אֲלֵיהֶם רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֲחֵרִים, וְלָכֵן מֵתוּ (מִיִּשְׂרָאֵל) כָּל אוֹתָם פְּעָמִים שֶׁמֵּתוּ. עַד שֶׁכָּל הָרְשָׁעִים שֶׁהִתְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם מֵתוּ וְנֶאֶבְדוּ, וְנִשְׁאֲרוּ אוֹתָם צַדִּיקִים יוֹתֵר שֶׁיַּעֲשׁוּ אֶת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ אֲמִתִּית. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם צַדִּיקִים, לֹא נִתָּן הַדָּבָר, אֶלָּא לְאוֹתָם שֶׁנִּתָּן. כְּשֶׁשְּׁקוּלִים הָעוֹלָמוֹת כְּאֶחָד, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִמְצְאוּ הָעוֹלָמוֹת שְׁקוּלִים כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, מנא לן. אמר ליה, תא חזי מן ׳פלגש בגבעה, דאף על גב דחייבי נינהו, לא בעא קודשא בריך הוא דיתערון גבייהו חייבי ישראל אחרנין׳ (שופטים כ). ועל דא מיתו (מישראל) כל אינון זמנין דמיתו. עד דכלהו חייבין דאתערו לגבייהו, מיתו ואתאבידו, ואשתארו אינון זכאין יתיר, דיעבדון מלה בארח קשוט. ואף על גב דזכאין אינון, לא אתייהיב מלה, אלא לאינון דאתייהיב. כד שקילן עלמין כחדא, עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה, וההוא זמנא, לא אשתכחו עלמין שקילן כחדא.

התרגום: אמר רבי אלעזר, מנין לנו? אמר לו, בא ראה מפילגש בגבעה, שאף על גב שהיו רשעים, לא רצה הקב"ה שיתעוררו אליהם רשעי ישראל אחרים, ולכן מתו (מישראל) כל אותם פעמים שמתו. עד שכל הרשעים שהתעוררו עליהם מתו ונאבדו, ונשארו אותם צדיקים יותר שיעשו את הדבר בדרך אמתית. ואף על גב שהם צדיקים, לא נתן הדבר, אלא לאותם שנתן. כששקולים העולמות כאחד, העולם התחתון כמו העולם העליון, ואותו הזמן לא נמצאו העולמות שקולים כאחד.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואע"ג דזכאין אינון וכו' פי' אע"פי שישראל היו נקיים מחטא פלגש בגבעה ובאו לקנאת ה' צבאות אפ"ה כיון שהיו בהם עונות אחרים כמר"זל שלא מיחו על מיכה שהיה עונה עשן ע"ז מביתו לכך לא יכלו לבנימין לפי שהם רשע ברשע חבל אחר שמתו ולא נשאר…

אור החמה: ואע"ג דזכאין וגומר יר' דקשה וכי הצדיקים שמאליים היו שהענישו הרשעים. לזה אמר שעם היות שיעשה העונש ע"י הצדיקים עכ"ז לא אתייהב מלה אלא לאינון דאתייהב והיינו ענין ב"ד העונשים בד' מיתות והמכים שהם מתלבשי' בגבורה הקדושה ומצד הדין הם…

אור יקר: על גב דזכאין וכו׳ קשיא ליה שהוא הקדים שהדין הנעשה הוא על ידי השמאליים וישראל הרשע אפילו ברשעתו הוא מצד הימין, 'והשתא קאמר שבענין פלגש לא נעשה פקודת עונש הרשעים עד שמתו הרשעים מישראל, ואם כן קשה וכי הצדיקים שמאליים היו שהענישו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר