עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם - אין בנים מתעטרים אלא באבות
שמיני · יברכך ה מציון - רבי אלעזר ורבי פנחס בן יאיר ועטרת זקנים בני בנים · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׳ (משלי יז, ו). בָּנִים הָא אוֹקִימְנָא. ׳בְּנֵי בָנִים׳, אִלֵּין (ל"ה.) שְׁאָר כִּתְרֵי מַלְכָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהו"ה׳ (ישעיהו נד, יג). וּכְתִיב ׳בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים׳ (איכה ד, ב), כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׳, לָא מִתְעַטְּרָן בְּנִין אֶלָּא בַּאֲבָהָן. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דִּבְנִין לָא מִתְעַטְּרֵי, וְלָא מִשְׁתַּקְיָין מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דַּאֲבָהָן מִתְעַטְּרָאן וּמִתְבָּרְכָאן, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׳.
תרגום
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׳ (משלי יז, ו) - בָּנִים - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ. ׳בְּנֵי בָנִים׳ - אֵלּוּ שְׁאָר כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'׳ (ישעיה יד, יג). וְכָתוּב ׳בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים׳ (איכה ד, ב), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׳. אֵין מִתְעַטְּרִים הַבָּנִים אֶלָּא בָּאָבוֹת. מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁבָּנִים לֹא מִתְעַטְּרִים וְלֹא מֻשְׁקִים מֵהַשְׁקָיַת הַנַּחַל, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָאָבוֹת מִתְעַטְּרִים וּמְבָרְכִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי אלעזר ואמר, ׳עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׳ (משלי יז, ו). בנים הא אוקימנא. ׳בני בנים׳, אלין (ל"ה.) שאר כתרי מלכא, כמה דאת אמר ׳וכל בניך למודי יהו"ה׳ (ישעיהו נד, יג). וכתיב ׳בני ציון היקרים׳ (איכה ד, ב), כמה דאת אמר ׳ותפארת בנים אבותם׳, לא מתעטרן בנין אלא באבהן. מכאן אוליפנא, דבנין לא מתעטרי, ולא משתקיין משקיו דנחלא, אלא בזמנא דאבהן מתעטראן ומתברכאן, הדא הוא דכתיב ׳ותפארת בנים אבותם׳.
התרגום: פתח רבי אלעזר ואמר, ׳עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׳ (משלי יז, ו) - בנים - הרי בארנו. ׳בני בנים׳ - אלו שאר כתרי המלך, כמו שנאמר ׳וכל בניך למודי ה'׳ (ישעיה יד, יג). וכתוב ׳בני ציון היקרים׳ (איכה ד, ב), כמו שנאמר ׳ותפארת בנים אבותם׳. אין מתעטרים הבנים אלא באבות. מכאן למדנו שבנים לא מתעטרים ולא משקים מהשקית הנחל, אלא בזמן שהאבות מתעטרים ומברכים. זהו שכתוב ׳ותפארת בנים אבותם׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: כד"א ותפארת בנים אבותם נל"עד דל"ג כד"א אלא שתחלה. פי' הזוהר רישא דקרא עטרת זקנים וכו' והשתא מסיימו. ולא שייך להביא ראיה מסיפא דקרא ארישיה. ובדוחק יש לפר' דה"ק כמו ותפארת בנים אבותם היינו התפארת של חג"ת היא באבותם שהם חב"ד שמהם…
אור החמה: פתח ר' אלעזר ואמר עטרת זקנים וגומר בנים הא אוקימנא שהם חג"ת בנים לבינה בני בנים הם נה"י שהם ענפים לחג"ת והיינו או' למודי ה' שהם נצח והוד והם נק' בני ציון שהם ענפים ליסוד כדרך שגדולה וגבורה ענפים לת"ת. וענין או' עטרת זקנים הם…
הסולם: פתח ר׳ אלעזר וכו׳: פר״א ואמר, עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. בנים, כבר העמדנו, שהם חג״ת דז״א, שהם בנים לחכמה ובינה, בני בנים, אלו הם שאר ספירות המלך, דהיינו נה״י, כמש״א וכל בניך למודי ה', שסובב על נה״י. וכתוב, בני ציון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: