ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 2: יברכך ה מציון - רבי אלעזר ורבי פנחס בן יאיר ועטרת זקנים בני בנים › פיסקה 1 (לו ע"א)

רבי אלעזר פוגש את רבי פנחס בן יאיר ומתחברים ללכת כאחד בדרך

שמיני · יברכך ה מציון - רבי אלעזר ורבי פנחס בן יאיר ועטרת זקנים בני בנים · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף לו ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל בְּאוֹרְחָא, אַשְׁכָּחֵיהּ לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר דְּהֲוָה אָתֵי, גָּעָא חֲמָרֵיהּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, וַדַּאי בְּטַקוּלָא (נ"א בקלא) דְּחֶדְוְותָא דַּחֲמָרָא, חֲמֵינָא (חמית) אַנְפִּין חַדְתִּין יִשְׁתַּכְּחוּן הָכָא, כֵּיוָן דְּנָפַק מִבָּתַר עַנְפּוֹי דְּטוּרָא, חָמָא לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּהֲוָה אָתֵי, אָמַר וַדַּאי טַקוּלָא (נ"א קלא) דְּחֶדְוְותָא אִשְׁתְּלִים. נָחַת רִבִּי אֶלְעָזָר לְגַבֵּיהּ, וְנָשִׁיק לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ אִי טוּפְסָא דְּאָרְחָא, חַד לְגַבָּךְ, נֵזִיל וְנִתְחַבֵּר כַּחֲדָא. וְאִי לָאו טוֹל אָרְחָךְ וְזִיל. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי לָקֳבְלָךְ אֲזִילְנָא, כֵּיוָן דְּאַשְׁכַּחְנָא לָךְ, אֵיזִיל אֲבַתְרָךְ וְנִתְחַבָּר כַּחֲדָא.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. מָצָא אֶת רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה בָּא. גָּעָה חֲמוֹרוֹ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, וַדַּאי בְּמִשְׁקַל (בְּקוֹל) שִׂמְחַת הַחֲמוֹר אֲנִי רוֹאֶה שֶׁפָּנִים חֲדָשׁוֹת יִמָּצְאוּ פֹה. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵאַחַר עַנְפֵי הָהָר, רָאָה אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה בָּא. אָמַר, וַדַּאי מִשְׁקַל (קוֹל) הַשִּׂמְחָה נִשְׁלָם. יָרַד רַבִּי אֶלְעָזָר אֵלָיו וְנָשַׁק לוֹ. אָמַר לוֹ, אִם צוּרַת הַדֶּרֶךְ הָאַחַת אֵלֶיךְ, נֵלֵךְ וְנִתְחַבֵּר כְּאֶחָד. וְאִם לֹא, קַח אֶת דַּרְכְּךְ וָלֵךְ. אָמַר לוֹ, וַדַּי שֶׁכְּנֶגְדְּךְ אֲנִי הוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁמָּצָאתִי אוֹתְךְ, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךְ וְנִתְחַבֵּר כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר הוה אזיל באורחא, אשכחיה לרבי פנחס בן יאיר דהוה אתי, געא חמריה. אמר רבי פנחס, ודאי בטקולא (נ"א בקלא) דחדוותא דחמרא, חמינא (חמית) אנפין חדתין ישתכחון הכא, כיון דנפק מבתר ענפוי דטורא, חמא ליה לרבי אלעזר דהוה אתי, אמר ודאי טקולא (נ"א קלא) דחדוותא אשתלים. נחת רבי אלעזר לגביה, ונשיק ליה, אמר ליה אי טופסא דארחא, חד לגבך, נזיל ונתחבר כחדא. ואי לאו טול ארחך וזיל. אמר ליה, ודאי לקבלך אזילנא, כיון דאשכחנא לך, איזיל אבתרך ונתחבר כחדא.

התרגום: רבי אלעזר היה הולך בדרך. מצא את רבי פנחס בן יאיר שהיה בא. געה חמורו. אמר רבי פנחס, ודאי במשקל (בקול) שמחת החמור אני רואה שפנים חדשות ימצאו פה. כיון שיצא מאחר ענפי ההר, ראה את רבי אלעזר שהיה בא. אמר, ודאי משקל (קול) השמחה נשלם. ירד רבי אלעזר אליו ונשק לו. אמר לו, אם צורת הדרך האחת אליך, נלך ונתחבר כאחד. ואם לא, קח את דרכך ולך. אמר לו, ודי שכנגדך אני הולך, כיון שמצאתי אותך, אלך אחריך ונתחבר כאחד.

מן המפרשים

אור החמה: ר' אלעזר הוה אזיל וגומר יברכך ה' מציון נודע כי הוא ביסוד הנק' כל כי שם כללות כל הספי' דביה מתחברין לאזדווגא במטרוניתא ואז כד נפקי ברכאן מציון מטו לירושלם היא המ' וזהו וראה בטוב ירושלם פי' כי מה שאמרתי לך כי תבורך מציון הנה הוא…

הסולם: רבי אלעזר הוה וכו׳: ר׳ אלעזר היה הולך בדרך, מצא את ר׳ פנחס בן יאיר שהיה בא, וחמורו היה נוער. אמר ר׳ פנחס, בקולו השמח של החמור, אני רואה ודאי שפנים חדשות תמצאנה כאן, כיון שיצא מאחורי אגפיו של ההר, ראה את ר׳ אלעזר שהיה בא, אמר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר