מותר לאכל רק מהבהמות האחוזות בצד הטהור וסימנן מפרסת פרסה ורשומה בכתוב
שמיני · זאת החיה אשר תאכלו - סוד סימני הטהרה ועשרה כתרי טמאה כנגד מהימנותא · מאמר 14 · פיסקה 7 · דף מא ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, ׳זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה׳, מִכָּל אִינּוּן דַּאֲחִידָן מִן סְטָר דָּא, שָׁארֵי לְכוּ לְמֵיכַל, וְכָל אִינּוּן דְּלָא אַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, אָסִיר לְכוּ לְמֵיכַל. בְּגִין דְּאִית בְּעִירָן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, וְאִית דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא. וְסִימָנָא דִּלְהוֹן דִּכְתִּיב, ׳כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה׳. וְגַמְרִינָן כֻּלְּהוּ רְשִׁימָן, וְכֻלְּהוּ אַרְשִׁים לְהוּ קְרָא. וּבְגִין כַּךְ, כָּל מַאן דְּאָכִיל מֵאִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא מִסְאֲבָא, אִסְתְּאַב בְּהוּ, וְסָאִיב לְנַפְשֵׁיהּ דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דַּכְיָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳זֹּאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה׳ (ויקרא יא, ב) - מִכָּל אוֹתָם הָאֲחוּזִים מֵהַצַּד הַזֶּה, מֻתָּר לָכֶם לֶאֱכֹל, וְכָל אוֹתָם שֶׁלֹּא בָאוֹת מִצַּד הַזֶּה, אָסוּר לָכֶם לֶאֱכֹל. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בְּהֵמוֹת מִצַּד זֶה, וְיֵשׁ שֶׁבָּאוֹת מִצַּד אַחֵר הַטָּמֵא. וְהַסִּימָן שֶׁלָּהֶם - שֶׁכָּתוּב ׳כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה׳ (ויקרא יא, ג) - וְלָמַדְנוּ שֶׁכֻּלָּם רְשׁוּמִים, וְאֶת כֻּלָּם רָשַׁם הַכָּתוּב. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מִי שֶׁאוֹכֵל מֵאוֹתָם שֶׁבָּאִים מֵהַצַּד הַטָּמֵא הַזֶּה, הוּא נִטְמָא בָהֶם, וּמְטַמֵּא אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁבָּאָה מִצַּד טָהוֹר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, ׳זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה׳, מכל אינון דאחידן מן סטר דא, שארי לכו למיכל, וכל אינון דלא אתיין מסטרא דא, אסיר לכו למיכל. בגין דאית בעירן דאתיין מסטרא דא, ואית דאתיין מסטרא אחרא מסאבא. וסימנא דלהון דכתיב, ׳כל מפרסת פרסה׳. וגמרינן כלהו רשימן, וכלהו ארשים להו קרא. ובגין כך, כל מאן דאכיל מאינון דאתיין מסטרא דא מסאבא, אסתאב בהו, וסאיב לנפשיה דאתיא מסטרא דכיא.
התרגום: אמר רבי אלעזר, ׳זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה׳ (ויקרא יא, ב) - מכל אותם האחוזים מהצד הזה, מתר לכם לאכל, וכל אותם שלא באות מצד הזה, אסור לכם לאכל. משום שיש בהמות מצד זה, ויש שבאות מצד אחר הטמא. והסימן שלהם - שכתוב ׳כל מפרסת פרסה׳ (ויקרא יא, ג) - ולמדנו שכלם רשומים, ואת כלם רשם הכתוב. ומשום כך, כל מי שאוכל מאותם שבאים מהצד הטמא הזה, הוא נטמא בהם, ומטמא את נפשו שבאה מצד טהור.
מן המפרשים
מקדש מלך: פרשת שמיני דף מ"א ע"ב וז"ל ואיתימא האי עז דשרייא עליה לגו לאו הכי דאי רוח מסאבא שרייא ביה אסיר לן למיכל אלא אעברן בגווייהו ולא שריין לדיירא בהו עכ"ל. וכתב הרב בק"י כי עזים הם ז"ון דנוגה דבי"ע. וז"ש בפ' שמיני
הסולם: אמר ר׳ אלעזר וכו׳: אר״א, זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה , היינו מכל אלו הנאחזים בצד הזה הטהור, מותר לכם לאכול, וכל אלו שאינם באים מצד הזה, אסור לכם לאכול. משום שיש בהמות הבאות מצד זה הטהור, ויש הבאות מהצד האחר הטמא. והסימן שלהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: