ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 14: זאת החיה אשר תאכלו - סוד סימני הטהרה ועשרה כתרי טמאה כנגד מהימנותא › פיסקה 11 (מא ע"ב)

ישראל אשר בך אתפאר - והתקדשתם והייתם קדשים שלא יפרדו מדרכי המלך

שמיני · זאת החיה אשר תאכלו - סוד סימני הטהרה ועשרה כתרי טמאה כנגד מהימנותא · מאמר 14 · פיסקה 11 · דף מא ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (ישעיהו מט ג) ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְפָּאַר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֵיךְ אַתְיָין לְאִסְתַּאֲבָא וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּסִטְרָא מִסְאֲבָא׳. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא׳ ׳תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳ וְגוֹ', מַאן דְּאִיהוּ בְּדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לְאַפְרְשָׁא מֵאוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא. וּבְגִין כַּךְ רָשִׁים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, וְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא אָחֳרָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בְּהוּ, (ישעיהו סא ט) ׳כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם (נח ע"א, פ')׳׳כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ׳׳ יהו"ה, בֵּרַךְ יהו"ה מַמָּשׁ, בֵּרַךְ יהו"ה בְּכֹלָּא׳.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (ישעיה מט) ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג)׳ - אִם הקב"ה מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, אֵיךְ בָּאִים לְהִטָּמֵא וּלְהִדָּבֵק בְּצַד הַטֻּמְאָה? וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. וְלֹא (ויקרא יא, מד)׳ - (׳אֵל) תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשּתֵיכֶם (ויקרא יא, מג)׳ וְגוֹ'. - מִי (שֶׁיּוֹשֵׁב) שֶׁהוּא בַּדְּיוֹקָן הַמֶּלֶךְ, לֹא צָרִיךְ לְהִפָּרֵד מִדַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם כָּךְ רָשַׁם הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד זֶה, וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד אַחֵר. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שם סא) ׳כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'׳. בֵּרַךְ ה' מַמָּשׁ, בֵּרַךְ ה' בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כתיב (ישעיהו מט ג) ׳ישראל אשר בך אתפאר, אי קודשא בריך הוא מתפאר בהו בישראל, היך אתיין לאסתאבא ולאתדבקא בסטרא מסאבא׳. ועל דא כתיב, ׳והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא׳ ׳תשקצו את נפשותיכם׳ וגו', מאן דאיהו בדיוקנא דמלכא, לא לבעי ליה לאפרשא מאורחוי דמלכא. ובגין כך רשים להו קודשא בריך הוא לישראל, כל אינון דאתיין מסטרא דא, וכל אינון דאתיין מסטרא אחרא. זכאה חולקיהון דישראל, דכתיב בהו, (ישעיהו סא ט) ׳כל רואיהם יכירום (נח ע"א, פ')׳כי הם זרע ברך׳ יהו"ה, ברך יהו"ה ממש, ברך יהו"ה בכלא׳.

התרגום: בא ראה, כתוב (ישעיה מט) ׳ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט, ג)׳ - אם הקב"ה מתפאר בישראל, איך באים להטמא ולהדבק בצד הטמאה? ועל זה כתוב ׳והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני. ולא (ויקרא יא, מד)׳ - (׳אל) תשקצו את נפשתיכם (ויקרא יא, מג)׳ וגו'. - מי (שיושב) שהוא בדיוקן המלך, לא צריך להפרד מדרכי המלך, משום כך רשם הקב"ה את ישראל כל אותם שבאים מצד זה, וכל אותם שבאים מצד אחר. אשרי חלקם של ישראל, שכתוב בהם (שם סא) ׳כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'׳. ברך ה' ממש, ברך ה' בכל.

מן המפרשים

הסולם: ת״ח כתיב ישראל וגו׳: בוא וראה, כתוב ישראל אשר בך אתפאר. ואם הקב״ה מתפאר בהם בישראל איך יבואו להטמא ולהתדבק בצד הטומאה. וע״כ כתוב, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תשקצו את נפשותיכם וגו ׳. מי שהוא בצלמו של המלך אינו צריך…

נפש דוד: ברך ה' ממש ברך ה' בכולא: נ"ל דר"ל כמ"ש וה' ברך את אברהם בכל, שהיא במדת המלכות, בתו של אברהם, וכמש"ל א' אשר תאכלו מכל - מכל ודאי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: