רבי יהודה ורבי יצחק נשקו ראשו וקראוהו רבי ייסא ראש הפטיש
שמיני · הגו סיגים מכסף - כסא המלך מתתקן בחסד ולא בדין בכניסה למקדש · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף מא ע"א
לשון הזוהר
אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק, וְנַשְּׁקוּ רֵישֵׁיהּ, וּמֵהַהוּא יוֹמָא לָא אִתְפְּרַשׁ מִבֵּי רִבִּי יְהוּדָה, וְכַד הֲוָה עָיֵיל לְבֵי מִדְרָשָׁא, הֲוָה קָם רִבִּי יְהוּדָה קַמֵּיהּ, אָמַר מִלָּה אוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ, וְיָאוּת לְאַנְהָגָא בֵּיהּ יְקָר. לְבָתַר אִסְתְּלַּק בֵּין חַבְרַיָּיא, וַהֲווּ קָארָן לֵיהּ רִבִּי יֵיסָא, רֵישָׁא דְּפַטִּישָׁא דְּמַתְבָּר טִנָרִין, וְאַפִּיק שַׁלְהוֹבִין לְכָל סְטָר. וַהֲוָה קָרֵי עָלֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, ׳בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ׳ (ירמיהו א, ה).
תרגום
בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְנָשְׁקוּ רֹאשׁוֹ, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא נִפְרָד מִבֵּית רַבִּי יְהוּדָה, וּכְשֶׁהָיָה נִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הָיָה עוֹמֵד רַבִּי יְהוּדָה לְפָנָיו. אָמַר, לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ דָבָר, וְרָאוּי לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד. אַחַר כָּךְ הִתְעַלָּה בֵּין הַחֲבֵרִים, וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ רַבִּי יֵיסָא, רֹאשׁ הַפַּטִּישׁ הַמְשַׁבֵּר סְלָעִים וּמוֹצִיא שַׁלְהָבוֹת לְכָל צַד. וְהָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר קוֹרֵא עָלָיו, ׳בְּטֶרֶם אֶצָּרְךְ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךְ׳ (ירמיה א, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתו רבי יהודה ורבי יצחק, ונשקו רישיה, ומההוא יומא לא אתפרש מבי רבי יהודה, וכד הוה עייל לבי מדרשא, הוה קם רבי יהודה קמיה, אמר מלה אוליפנא מניה, ויאות לאנהגא ביה יקר. לבתר אסתלק בין חברייא, והוו קארן ליה רבי ייסא, רישא דפטישא דמתבר טנרין, ואפיק שלהובין לכל סטר. והוה קרי עליה רבי אלעזר, ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך׳ (ירמיהו א, ה).
התרגום: באו רבי יהודה ורבי יצחק ונשקו ראשו, ומאותו היום לא נפרד מבית רבי יהודה, וכשהיה נכנס לבית המדרש, היה עומד רבי יהודה לפניו. אמר, למדתי ממנו דבר, וראוי לנהג בו כבוד. אחר כך התעלה בין החברים, והיו קוראים לו רבי ייסא, ראש הפטיש המשבר סלעים ומוציא שלהבות לכל צד. והיה רבי אלעזר קורא עליו, ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך׳ (ירמיה א, ה).
מן המפרשים
הסולם: אתו ר׳ יהודה וכו׳: באו ר׳ יהודה ור׳ יצחק ונשקו ראשו. ומיום ההוא לא נפרד עוד מר׳ יהודה, וכשנכנס לבית המדרש היה ר׳ יהודה קם לפניו, אמר למדתי ממנו דבר, ואני צריך לנהוג בו כבוד. אחר כך, נתקבל בין החברים, והיו קוראים אותו, רבי ייסא…