מעשה ר ׳חייא ור׳ יוסי בדרך - כבוד תלמידי חכמים
שמות · שכינה יורדת למצרים בדמות חיה בשם ישראל - עם ארבעים ושנים שמשים קדושים · מאמר 8 · פיסקה 9 · דף ה ע"א
לשון הזוהר
ר' חִיָּיא הֲוָה אָזִיל מֵאוּשָׁא לְלוּד, וַהֲוָה רָכִיב עַל חֲמָרָא, וַהֲוָה ר' יוֹסֵי עִמֵּיהּ, נָחִית ר' חִיָּיא, וְשַׁקְלֵיהּ בִּידוֹי לְר' יוֹסֵי, אֲמַר לֵיהּ, אִי בְּנִי עָלְמָא יַדְעִין יְקָרָא סַגִּיאָה דְּיַעֲקֹב, בְּשַׁעְתָּא דְּאֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה׳, הָווּ מְלַחֲכֵי עַפְרָא, תְּלַת פַּרְסֵי קָרִיב לְקִבְרֵיהּ, דְּהָכִי מְפַרְשֵׁי מָרָנָא רַבְרְבֵי עָלְמָא, מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָא, כְּתִיב ׳וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חוֹתְנוֹ׳ (שמות יח, ז), אַהֲרֹן חָמָא לְמֹשֶׁה דְּנָפַק, וְנָפַק עִמֵּיהּ, וְאֶלְעָזָר וּנְשִׂיאֵי וְסָבֵי נַפְקוּ עִמֵּיהּ, רָאשֵׁי אֲבָהָן, וּמְעַרְעֵי כְּנִשְׁתָּא, וְכָל יִשְׂרָאֵל נַפְקוּ עִמְּהוֹן, אִשְׁתַּכְּחוּ דְּכָל יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ, נָפְקוּ לְקָבְלֵיהּ דְּיִתְרוֹ, מַאן חָמָא לְמֹשֶׁה דְּנָפִיק וְלָא יִפּוּק, לְאַהֲרֹן וּלְרַבְרְבֵי דְּנַפְקֵי, וְלָא יִפּוּק. אִשְׁתְּכַח, דִּבְגִין מֹשֶׁה נָפְקוּ כּוּלְהוֹן. וּמָה, אִי בְּגִין מֹשֶׁה כַּךְ, בְּגִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד אָמַר ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה׳, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא הָיָה הוֹלֵךְ מֵאוּשָׁא לְלוֹד, וְהָיָה רוֹכֵב עַל חֲמוֹר, וְהָיָה רַבִּי יוֹסֵי עִמּוֹ. יָרַד רַבִּי חִיָּיא וְתָפַס יְדֵי רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לוֹ, אִם בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ יוֹדְעִים כְּבוֹדוֹ הָרַב שֶׁל יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - הָיוּ מְלַחֲכִים אֶת הֶעָפָר שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת קָרוֹב לְקִבְרוֹ, שֶׁכָּךְ מְפָרְשִׁים מוֹרֵינוּ גְּדוֹלֵי עוֹלָם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּתוּב ׳וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ׳ (שמות יח, ז) - אַהֲרֹן רָאָה שֶׁמֹּשֶׁה יוֹצֵא, וְיָצָא עִמּוֹ, וְאֶלְעָזָר וּנְשִׂיאִים וּזְקֵנִים יָצְאוּ עִמּוֹ, רָאשֵׁי אָבוֹת וּקְרוּאֵי הָעֵדָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ עִמָּם. נִמְצָא שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם יָצְאוּ לִקְרַאת יִתְרוֹ. מִי רָאָה אֶת מֹשֶׁה יוֹצֵא וְלֹא יֵצֵא? אֶת אַהֲרֹן וְהַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹצְאִים וְהוּא לֹא יֵצֵא? נִמְצָא שֶׁבִּגְלַל מֹשֶׁה יָצְאוּ כֻלָּם. וּמָה אִם בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה כָּךְ - בִּשְׁבִיל הקב"ה כְּשֶׁאָמַר ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' חייא הוה אזיל מאושא ללוד, והוה רכיב על חמרא, והוה ר' יוסי עמיה, נחית ר' חייא, ושקליה בידוי לר' יוסי, אמר ליה, אי בני עלמא ידעין יקרא סגיאה דיעקב, בשעתא דאמר ליה קודשא בריך הוא, ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳, הוו מלחכי עפרא, תלת פרסי קריב לקבריה, דהכי מפרשי מרנא רברבי עלמא, מאריהון דמתניתא, כתיב ׳ויצא משה לקראת חותנו׳ (שמות יח, ז), אהרן חמא למשה דנפק, ונפק עמיה, ואלעזר ונשיאי וסבי נפקו עמיה, ראשי אבהן, ומערעי כנשתא, וכל ישראל נפקו עמהון, אשתכחו דכל ישראל כלהו, נפקו לקבליה דיתרו, מאן חמא למשה דנפיק ולא יפוק, לאהרן ולרברבי דנפקי, ולא יפוק. אשתכח, דבגין משה נפקו כולהון. ומה, אי בגין משה כך, בגין קודשא בריך הוא, כד אמר ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳, על אחת כמה וכמה.
התרגום: רבי חייא היה הולך מאושא ללוד, והיה רוכב על חמור, והיה רבי יוסי עמו. ירד רבי חייא ותפס ידי רבי יוסי. אמר לו, אם בני העולם היו יודעים כבודו הרב של יעקב בשעה שאמר לו הקב"ה ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ (בראשית מו, ד) - היו מלחכים את העפר שלש פרסאות קרוב לקברו, שכך מפרשים מורינו גדולי עולם בעלי המשנה, כתוב ׳ויצא משה לקראת חתנו׳ (שמות יח, ז) - אהרן ראה שמשה יוצא, ויצא עמו, ואלעזר ונשיאים וזקנים יצאו עמו, ראשי אבות וקרואי העדה, וכל ישראל יצאו עמם. נמצא שכל ישראל כלם יצאו לקראת יתרו. מי ראה את משה יוצא ולא יצא? את אהרן והגדולים שיוצאים והוא לא יצא? נמצא שבגלל משה יצאו כלם. ומה אם בשביל משה כך - בשביל הקב"ה כשאמר ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ - על אחת כמה וכמה.
מן המפרשים
אור החמה: ר' חייא הוה אזיל וגו' חד ממריהון וגו' אם היה ר' יוסי מחברי ר' שמעון רחוק הענין הרבה שהרי ר' יוסי ור' חייא ור' אבא חברים היו ואם נאמר שהיה בתחלת שמושם ור' אבא מראשית החברים רחוק הרבה ולפי האמת תרי ר' חייא הוו וכן אפשר שהיו תרי…
הסולם: ר' חייא הוה וכו': ר"ח היה הולך מאושא ללוד, והיה רוכב על חמור, ור' יוסי היה עמו. ירד ר' חייא ונענע בידיו לר' יוסי, ואמר לו, אם בני העולם היו יודעים הכבוד הגדול של יעקב, בשעה שאמר לו הקב"ה, אנכי ארד עמך מצרימה, היו מלחכים העפר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: