ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 8: שכינה יורדת למצרים בדמות חיה בשם ישראל - עם ארבעים ושנים שמשים קדושים › פיסקה 12 (ה ע"א)

יחזקאל נביא שלם - ברשות הקב"ה גילה מה שהוצרך

שמות · שכינה יורדת למצרים בדמות חיה בשם ישראל - עם ארבעים ושנים שמשים קדושים · מאמר 8 · פיסקה 12 · דף ה ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי אַסִיקְנָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן, חַס וְשָׁלוֹם דְּהָא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה שְׁלֵימָא הֲוָה, וּבִרְשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַּלֵּי כָּל מַה דְּגַלֵּי. וְכֻלְּהוּ אִצְטְרִיךְ דִּיגַלֵּי וִיפַרְסֵם, עַל חַד תְּרֵין מִמַּה דְּגַלֵּי, דְּהָכִי תְּנַן, מַאן דְּרָגִיל לְמִסְבַּל צַעֲרָא וכו'. (עיין לעיל ד' א' ב' שורה ד' עד מה דגלי) וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ, וּמֵעָלְמִין לָא שָׁבִיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, עַד דְּהֲוָה אָתֵי לְמֵידַר דִּיוֹרֵיהּ עִמְּהוֹן, כָּל שֶׁכֵּן בְּיַעֲקֹב, דְּהֲוָה נָחִית בְּגָלוּתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְקַדִּישִׁין עִלָּאִין, (ותתאין) וּרְתִיכִין, דְּנָחְתוּ כֻּלְּהוּ עִם יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב׳.

תרגום

אֶלָּא כָּךְ הִסַּקְנוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, חַס וְחָלִילָה, שֶׁהֲרֵי יְחֶזְקֵאל הָיָה נָבִיא שָׁלֵם, וּבִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הקב"ה גִּלָּה כָּל מַה שֶּׁגִּלָּה, וְהַכֹּל הוּא הִצְטָרֵךְ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם, עַל כָּל אֶחָד פִּי שְׁנַיִם מִמַּה שֶּׁגִּלָּה. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, מִי שֶׁרָגִיל לִסְבֹּל צַעַר וְכוּ', וְהַכֹּל הִצְטָרֵךְ, וּמֵעוֹלָמִים לֹא עָזַב הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, עַד שֶׁהָיָה בָּא לָדוּר בִּמְדוֹרוֹ עִמָּהֶם, כָּל שֶׁכֵּן בְּיַעֲקֹב שֶׁהָיָה יוֹרֵד לַגָּלוּת, והקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ וּקְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים (וְתַחְתּוֹנִים) וּמֶרְכָּבוֹת, שֶׁכֻּלָּם יָרְדוּ עִם יַעֲקֹב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הכי אסיקנא במתניתא דילן, חס ושלום דהא יחזקאל נביאה שלימא הוה, וברשותא דקודשא בריך הוא גלי כל מה דגלי. וכלהו אצטריך דיגלי ויפרסם, על חד תרין ממה דגלי, דהכי תנן, מאן דרגיל למסבל צערא וכו'. (עיין לעיל ד' א' ב' שורה ד' עד מה דגלי) וכלא אצטריך, ומעלמין לא שביק קודשא בריך הוא לישראל בגלותא, עד דהוה אתי למידר דיוריה עמהון, כל שכן ביעקב, דהוה נחית בגלותא, וקודשא בריך הוא ושכינתיה, וקדישין עלאין, (ותתאין) ורתיכין, דנחתו כלהו עם יעקב, הדא הוא דכתיב ׳הבאים מצרימה את יעקב׳.

התרגום: אלא כך הסקנו במשנתנו, חס וחלילה, שהרי יחזקאל היה נביא שלם, וברשותו של הקב"ה גלה כל מה שגלה, והכל הוא הצטרך לגלות ולפרסם, על כל אחד פי שנים ממה שגלה. שכך שנינו, מי שרגיל לסבל צער וכו', והכל הצטרך, ומעולמים לא עזב הקב"ה את ישראל בגלות, עד שהיה בא לדור במדורו עמהם, כל שכן ביעקב שהיה יורד לגלות, והקב"ה ושכינתו וקדושים עליונים (ותחתונים) ומרכבות, שכלם ירדו עם יעקב. זהו שכתוב ׳הבאים מצרימה את יעקב׳.

מן המפרשים

הסולם: אלא הכי אסיקנא וכו': ומשיב, אלא כך ביארנו במשנה שלנו. חס ושלום, שגילה יותר משצריך, כי יחזקאל נביא שלם היה, שהיה שלם בדעתו, וברשות הקב"ה גילה כל מה שגילה, והכל נצרך שיגלה על אחת שתים ממה שגילה. כי כך למדנו, מי שרגיל לסבול צער…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: