׳כי מן המים משיתיהו׳ - הנמשך מהמים אינו ירא מאש
שמות · הסנה הבוער - דין ברשעים בלי כליה, ומעלת משה על בלעם · מאמר 52 · פיסקה 3 · דף כא ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, הַאי דְּמֹשֶׁה, אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, עַל מַה כְּתִיב, ׳כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ׳. מַאן דְּאִתְמְשָׁךְ מִן מַיָּא, (דינא עילאה) לָא דָּחִיל מִנּוּרָא. דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מֵאֲתָר דְּאִתְגְּזַר מֹשֶׁה, לָא אִתְגְּזַר בַּר נָשׁ אָחֲרָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, בַּעֲשָׂרָה דַּרְגִּין (ויקרא רפ", ב) אִשְׁתָּכְלָל. דִּכְתִּיב, ׳בְּכָל בֵּיתִי נְאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז). וְלֹא נְאֱמָן בֵּיתִי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, דְּמָרֵיהּ אַסְהִיד כְּדֵין עֲלוֹי.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, זֶה שֶׁל מֹשֶׁה, יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּחָכְמָה עֶלְיוֹנָה עַל מַה כָּתוּב ׳כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ׳ (שמות ב, י) - מִי שֶׁנִּמְשַׁךְ ׳מִן הַמַּיִם׳, (דִּין עֶלְיוֹן) לֹא פוֹחֵד מֵאֵשׁ. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִמָּקוֹם שֶׁנִּגְזַר מֹשֶׁה לֹא נִגְזַר אִישׁ אַחֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּעֶשֶׂר דְּרָגוֹת נִתְקַן, שֶׁכָּתוּב ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז) - וְלֹא נֶאֱמַן בֵּיתִי. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאֲדוֹנוֹ מֵעִיד עָלָיו כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר, האי דמשה, אית לאסתכלא ביה בחכמתא עלאה, על מה כתיב, ׳כי מן המים משיתיהו׳. מאן דאתמשך מן מיא, (דינא עילאה) לא דחיל מנורא. דתניא אמר רבי יהודה, מאתר דאתגזר משה, לא אתגזר בר נש אחרא. אמר רבי יוחנן, בעשרה דרגין (ויקרא רפ", ב) אשתכלל. דכתיב, ׳בכל ביתי נאמן הוא׳ (במדבר יב, ז). ולא נאמן ביתי. זכאה חולקיה דבר נש, דמריה אסהיד כדין עלוי.
התרגום: רבי אבא אמר, זה של משה, יש להסתכל בו בחכמה עליונה על מה כתוב ׳כי מן המים משיתהו׳ (שמות ב, י) - מי שנמשך ׳מן המים׳, (דין עליון) לא פוחד מאש. ששנינו, אמר רבי יהודה, ממקום שנגזר משה לא נגזר איש אחר. אמר רבי יוחנן, בעשר דרגות נתקן, שכתוב ׳בכל ביתי נאמן הוא׳ (במדבר יב, ז) - ולא נאמן ביתי. אשרי חלקו של האיש שאדונו מעיד עליו כך.
מן המפרשים
מקדש מלך: ולא נאמן ביתי נ"ב שהיה משמע שהוא נאמן מהבית שהאמינתו ועשאתו נאמן שלה ואינו כן אלא שהוא למעלה ממנה וכל מה שעושה בביתו נאמן הוא שכן הבעל יש לו רשות באשתו:
אור החמה: דתניא א"ר יהודה מאתר דאתגזר משה וגו' ירצה כי נשמת משה מצד הגבורה חכמה על הבינה והיינו מ"ה חכמה ש' בינה תשובה ולהורות תגבורת החכמה על הבינה היא כלולה בתוך מ"ה והיינו משה: ואמנם שאר בני אדם נשמתם מהבינה דין ואש ואין המלכות נראית…
הסולם: רבי אבא אמר וכו': רא"א, בענין הזה של משה יש להסתכל בו בחכמה עליונה, כי למה כתוב מן המים משיתיהו, אלא ללמד, שמי שנמשך מן מים, שהוא חסד, אינו מתירא מאש, שהוא דין. כי למדנו, אמר ר' יהודה, ממקום שנגזר נשמת משה, לא נגזר אדם אחר.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: