ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 48: ׳ויאנחו בני ישראל׳ - האנחה למעלה ודין פמליא של מעלה › פיסקה 2 (יט ע"ב)

בני ישראל שלמעלה - בני העבודה ששועתם עלתה סוף סוף

שמות · ׳ויאנחו בני ישראל׳ - האנחה למעלה ודין פמליא של מעלה · מאמר 48 · פיסקה 2 · דף יט ע"ב

לשון הזוהר

ר' בְּרֶכְיָה אָמַר, ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ דִּלְעֵילָּא הֲווֹ, וּמַאן אִינּוּן ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. אִינּוּן דְּאִתְקְרוּן בְּנֵי פּוּלְחָנָא. כְּלוֹמַר, אוֹתָם שֶׁהֵם ׳מִן הָעֲבוֹדָה׳ שֶׁל מַעְלָה. ׳וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלהִים׳ - שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לָא עָלְתָה שַׁוְעָתָם לְפָנָיו.

תרגום

רַבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר, ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ שֶׁלְּמַעְלָה הָיוּ, וּמִי הֵם ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳? אוֹתָם שֶׁנִּקְרְאוּ בְּנֵי הָעֲבוֹדָה, כְּלוֹמַר, אוֹתָם שֶׁהֵם ׳מִן הָעֲבוֹדָה׳ שֶׁל מַעְלָה. ׳וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות ב, כג) - שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא עָלְתָה שַׁוְעָתָם לְפָנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ר' ברכיה אמר, ׳בני ישראל׳ דלעילא הוו, ומאן אינון ׳בני ישראל׳. אינון דאתקרון בני פולחנא. כלומר, אותם שהם ׳מן העבודה׳ של מעלה. ׳ותעל שועתם אל האלהים׳ - שעד אותה שעה לא עלתה שועתם לפניו.

התרגום: רבי ברכיה אמר, ׳בני ישראל׳ שלמעלה היו, ומי הם ׳בני ישראל׳? אותם שנקראו בני העבודה, כלומר, אותם שהם ׳מן העבודה׳ של מעלה. ׳ותעל שועתם אל האלהים׳ (שמות ב, כג) - שעד אותה שעה לא עלתה שועתם לפניו.

מן המפרשים

אור החמה: אותם שהם מן העבודה של מעלה. וה"פ דקרא ויאנחו בני ישראל שהם המלאכים הממונים על העבודה למעלה ותעל שועתם של ישראל מן העבודה התחתונה. עכ"ל הרא"ג ז"ל:

מהרח"ו: ר' ברכיה ר' ברכיה. ביאר כי אין צריך להוציאו מפשוטו כי ממילא משמע הכי:

פרדס רימונים: זהר פרשת שמות (דף י"ט ע"ב …כ"כ כמו מלך ולכן השולט תחת המלך. ובהיותו הת"ת במדרגת שולט הוא מצד בחינת היסוד ששם הוא השולט. כדכתיב (בראשית מב ו) ויוסף הוא השליט: שועה פי' במלכות. וכן נתבאר בזהר פרשת שמות (דף י"ט ע"ב) ז"ל אמר רבי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: