׳יום אחד יודע לה׳ - היום שכל השרים יפלו ממעלתם
שמות · נפילת שר מצרים - שתי דמעות הדין שהפכו לרחמים · מאמר 46 · פיסקה 6 · דף יט ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב ׳הִנִּה יוֹם בָּא לַיהו"ה וְגוֹ'׳ (זכריה י", ד) ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהו"ה וְגוֹ'׳. וְכִי שְׁאַר יוֹמִין לָאו אִינּוּן דִּילֵיהּ. אֶלָּא אָמַר רִבִּי אַבָּא, מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁאָר הַיָּמִים, נִתָּנִים לְשָׂרִים, וְאוֹתוֹ יוֹם, אֵינוֹ שֶׁל הַשָּׂרִים, אֶלָּא שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. מִפְּנִי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם, יִפְּלוּ כָּל הַשָּׂרִים מִמַּעֲלָתָם. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא׳ (ישעיהו ב, יא). שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לא יִהְיֶה מַעֲלָה לְשָּׂרִים.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב ׳הִנֵּה יוֹם בָּא׳ (זכריה יד, א) לַה' וְגוֹ' ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע׳ (זכריה יד, ז) לַה' וְגוֹ'. וְכִי שְׁאָר הַיָּמִים אֵינָם שֶׁלּוֹ? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אַבָּא, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁאָר הַיָּמִים נִתָּנִים לְשָׂרִים, וְאוֹתוֹ יוֹם אֵינוֹ שֶׁל הַשָּׂרִים, אֶלָּא שֶׁל הקב"ה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם יִפְּלוּ כָּל הַשָּׂרִים מִמַּעֲלָתָם, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא׳ (ישעיה ב, יא) - שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לֹא יִהְיֶה מַעֲלָה לְשָׂרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, כתיב ׳הנה יום בא ליהו"ה וגו'׳ (זכריה י", ד) ׳והיה יום אחד הוא יודע ליהו"ה וגו'׳. וכי שאר יומין לאו אינון דיליה. אלא אמר רבי אבא, מלמד, ששאר הימים, נתנים לשרים, ואותו יום, אינו של השרים, אלא של הקדוש ברוך הוא, כדי לעשות דין בעבודת כוכבים ומזלות. מפני שבאותו יום, יפלו כל השרים ממעלתם. ועל דא כתיב, ׳ונשגב ה' לבדו ביום ההוא׳ (ישעיהו ב, יא). שאותו יום לא יהיה מעלה לשרים.
התרגום: אמר רבי יוסי, כתוב ׳הנה יום בא׳ (זכריה יד, א) לה' וגו' ׳והיה יום אחד הוא יודע׳ (זכריה יד, ז) לה' וגו'. וכי שאר הימים אינם שלו? אלא, אמר רבי אבא, מלמד ששאר הימים נתנים לשרים, ואותו יום אינו של השרים, אלא של הקב"ה, כדי לעשות דין בעובדי כוכבים ומזלות, מפני שבאותו יום יפלו כל השרים ממעלתם, ועל זה כתוב ׳ונשגב ה' לבדו ביום ההוא׳ (ישעיה ב, יא) - שאותו יום לא יהיה מעלה לשרים.
מן המפרשים
הסולם: א"ר יוסי כתיב: אר"י, כתוב, הנה יום בא לה' וגו' והיה יום אחד הוא יודע לה' וגו', שואל, וכי שאר הימים אינם של ה', אלא אמר רבי אבא, מלמד ששאר הימים ניתנו לשרים, ויום ההוא אינו של השרים אלא של הקב"ה, כדי לעשות דין בעכו"ם, מפני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: