ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת שמות · מאמר 46

נפילת שר מצרים

זוהר ח"ב, פרשת שמות, דף יט.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

שתי דמעות הדין שהפכו לרחמים

כל עוד שר מצרים שולט - לא נשמעה צעקת ישראל

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשַּׂר שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה לוֹ שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא נִשְׁמַע צַעֲקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁנָּפַל הַשַּׂר שֶׁלָּהֶם, כָּתוּב ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳ - וּמִיָּד - ׳וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים׳ - שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נַעֲנוּ בְצַעֲקָתָם.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בֹּא וּרְאֵה שֶׁכַּךְ הוּא, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁהַשַׂר שֶׁלָּהֶם נִתְנָה לוֹ שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, לא נִשְׁמַע צַעֲקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁנָּפַל הַשַּׂר שֶׁלָּהֶם, כְּתִיב ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳, וּמִיָּד ׳וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים׳. שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לא נַעֲנוּ בְּצַעֲקָתָם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רחמנות הקב"ה - שתי דמעות לים הגדול, ואוב עצמות המשקר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל הקב"ה. כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, כּוֹפֶה לְמִדַּת הַדִּין וּמוֹרִידָהּ וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְהַיְנוּ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁהקב"ה מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל. מָהֵם אוֹתָם ׳שְׁתֵּי דְמָעוֹת׳? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא דָּבָר בָּרוּר מַה הֵם, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ לְאוֹב עֲצָמוֹת, שֶׁהָיָה מְשַׁקֵּר וּדְבָרָיו שִׁקְרִיִּים.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, כּוֹפֶה לְמִדַּת הַדִּין, וּמוֹרִידָהּ, וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְהַיְינוּ דִּתְנָן, שֶׁהַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד שְׁתֵּי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל. מַאן אִינּוּן ׳שְׁתֵּי דְּמָעוֹת׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָאו מִלָּא בְּרִירָא הִיא, דְּהָא אֲמַר לֵיהּ לְאוֹבָא טַמְיָא, דְּהוּא כָּדִיב, וּמִלֵיה כְּדִיבָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שתי דמעות בעשרה כתרים - שתי מידות דין המתמתקות בים החכמה

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הוֹלְכִים אַחַר אוֹב עֲצָמוֹת, שֶׁבֵּרוּר הַדָּבָר הוּא, שֶׁשָּׁנִינוּ, בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ יֵשׁ שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֵן שְׁתֵּי מִדּוֹת דִּין, שֶׁהַדִּין בָּא מִשְּׁתֵּיהֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ׳ (ישעיהו נא, יט). וּכְשֶׁהקב"ה זוֹכֵר אֶת בָּנָיו, הוּא מוֹרִיד אוֹתָם לַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא ׳יָם הַחָכְמָה לְהַמְתִּיקָן, וְהוֹפֵךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם׳. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שְׁתֵּי דְמָעוֹת, שֶׁמֵּהֶן בָּאוֹת הַדְּמָעוֹת, מֵהֶן בָּא הַדִּין.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָאו בָּתַר אוֹבָא טַמְיָא אַזְלִינָן, דִּבְרִירָא דְּמִלָּה הוּא, דִּתְנָן, בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי מַלְכָּא, אִית תְּרֵין דִּמְעִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהֵן שְׁתֵּי מִדּוֹת דִּין, שֶׁהַדִּין בָּא מִשְּׁתֵּיהֶן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׁתַּיִם הִנֵּה קוֹרְאוֹתַיִךְ׳ (ישעיהו נא, יט). וּכְשֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו, הוּא מוֹרִיד אוֹתָם לַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא ׳יָם הַחָכְמָה לְהַמְתִּיקָן, וְהוֹפֵךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וּמְרַחֵם עָלַיְיהוּ׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, שְׁתֵּי דְּמָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם בָּאִים הַדְּמָעוֹת, מֵהֶם בָּא הַדִּין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳והנה מצרים נסע אחריהם׳ - שר מצרים ולא מלך ממש

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב ׳וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם׳ (שמות יד, י) - וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זֶה שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם הוּא, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳ זֶה שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם?! אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַדָּבָר הַזֶּה מְסַיֵּעַ לְאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. כָּתוּב כָּאן ׳וְהִנֵּה מִצְרַיִם׳, וְכָתוּב שָׁם ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳. מְלַמֵּד שֶׁעַכְשָׁו לֹא הָיָה מֶלֶךְ, שֶׁהוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, וּלְפִיכָךְ כָּתוּב ׳וְהִנֵּה מִצְרַיִם׳ - וְלֹא כָתוּב ׳מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳. וּמַה שֶּׁאָמַר ׳וַיָּמָת׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךְ׳ (שם ד, יט).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כְּתִיב, ׳וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם׳ (שמות יד, י). וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֶה שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם הוּא, וְאַתְּ אָמַרְתְּ ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳, זֶה שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַאי מִלָּה קָא מְסַיֵּיעַ לְהַהוּא דִּלְעֵילָּא, כְּתִיב הָכָא ׳וְהִנֵּה מִצְרַיִם׳, וּכְתִיב הָתָם ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳. מְלַמֵּד דְּעַכְשָׁיו לא הָיָה מֶלֶךְ, דְּהוֹרִידוּהוּ מִגְּדוּלָתוֹ. וּלְפִיכָךְ כְּתִיב ׳וְהִנֵּה מִצְרַיִם׳, וְלָא כְּתִיב ׳מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳. וּמַה דְּאָמַר ׳וַיָּמָת׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ׳ (שמות ד, יט).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מלך מצרים בסתם - כל עוד השלטון למעלה יש שלטון למטה

אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בֹּא רְאֵה, כָּל מַלְכֵי מִצְרַיִם פַּרְעֹה שְׁמָם, וּבְכָאן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֶלֶךְ מִצְרַיִם סְתָם. וּבִמְקוֹמוֹ פַּרְעֹה, וְהוּא פַּרְעֹה מַמָּשׁ. בֹּא רְאֵה, בְּעוֹד שֶׁיֵּשׁ שִׁלְטוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, יֵשׁ שִׁלְטוֹן בָּעָם שֶׁלְּמַטָּה. כְּשֶׁהוּעֲבַר הַשִּׁלְטוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, הוּעֲבַר הַשִּׁלְטוֹן שֶׁלְּמַטָּה.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בֹּא וּרְאֵה, כָּל מַלְכֵי מִצְרַיִם פַּרְעֹה שְׁמָם. וּבְכָאן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֶלֶךְ מִצְרַיִם סְתָם. וּבִמְקוֹמוֹ פַּרְעֹה, וְהוּא פַּרְעֹה מַמָּשׁ. תָּא חֲזֵי, בְּעוֹד דְּאִית שׁוּלְטָנוּתָא דִּלְעֵילָּא, אִית שׁוּלְטָנוּתָא בְּעַמָּא דִּלְתַתָּא, אִתְעָדֵי שׁוּלְטָנוּתָא דִּלְעֵילָּא, אִתְעָדֵי שׁוּלְטָנוּתָא דִּלְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳יום אחד יודע לה׳ - היום שכל השרים יפלו ממעלתם

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב הִנֵּה יוֹם בָּא לַיהו"ה וְגוֹ' ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהו"ה וְגוֹ'׳ (זכריה יד, ז). וְכִי שְׁאָר הַיָּמִים אֵינָם שֶׁלּוֹ? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אַבָּא, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁאָר הַיָּמִים נִתָּנִים לְשָׂרִים, וְאוֹתוֹ יוֹם אֵינוֹ שֶׁל הַשָּׂרִים, אֶלָּא שֶׁל הקב"ה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם יִפְּלוּ כָּל הַשָּׂרִים מִמַּעֲלָתָם, וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא׳ (ישעיהו ב, יא) - שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לֹא יִהְיֶה מַעֲלָה לְשָׂרִים.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב הִנִּה יוֹם בָּא לַיהו"ה וְגוֹ' ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהו"ה וְגוֹ'׳ (זכריה יד, ז). וְכִי שְׁאַר יוֹמִין לָאו אִינּוּן דִּילֵיהּ. אֶלָּא אָמַר רִבִּי אַבָּא, מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁאָר הַיָּמִים, נִתָּנִים לְשָׂרִים, וְאוֹתוֹ יוֹם, אֵינוֹ שֶׁל הַשָּׂרִים, אֶלָּא שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. מִפְּנִי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם, יִפְּלוּ כָּל הַשָּׂרִים מִמַּעֲלָתָם. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא׳ (ישעיהו ב, יא). שֶׁאוֹתוֹ יוֹם לא יִהְיֶה מַעֲלָה לְשָּׂרִים.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳כי רותה בשמים חרבי׳

חרב הדין הנתונה בידי מלאך המות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.