קץ הגלות - נפילת שר מצרים ותפילת ישראל הנשמעת
שמות · ׳ויהי בימים הרבים ההם׳ - נפילת שר מצרים וזכירת ישראל · מאמר 45 · פיסקה 1 · דף יט ע"א
לשון הזוהר
׳וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם׳ (שמות ב, כג). רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין אָמַר, ׳וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם׳, סוֹף גָּלוּתָם הָיָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּעֲבָּדִים בְּכָל עֲבוֹדָה. ׳בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם׳ - שֶׁהָיוּ רָבִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלַּם קֵץ גָּלוּתָם, מַה כְּתִיב, ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳. מַאי טַעְמָא. שֶׁהוּרַד שַׂר מִצְרַיִם מִמַּעֲלָתוֹ, וְנָפַל מִגַּאֲוָתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל ׳מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳, שֶׁהוּא שַׂר שֶׁלָּהֶן, זָכַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם.
תרגום
׳וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם׳ (שמות ב, כג) - רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִסִּכְנִין אָמַר, ׳וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם׳ - סוֹף גָּלוּתָם הָיָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּכָל עֲבוֹדָה. ׳בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם׳ - שֶׁהָיוּ רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם קֵץ גָּלוּתָם מַה כָּתוּב? ׳וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳ - מָה הַטַּעַם? שֶׁהוּרַד שַׂר מִצְרַיִם מִמַּעֲלָתוֹ וְנָפַל מִגַּאֲוָתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁהוּא שַׂר שֶׁלָּהֶם, זָכַר הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויהי בימים הרבים ההם׳ (שמות ב, כג). רבי יהושע דסכנין אמר, ׳ויהי בימים הרבים ההם׳, סוף גלותם היה, שהיו ישראל משועבדים בכל עבודה. ׳בימים הרבים ההם׳ - שהיו רבים לישראל במצרים, וכיון שנשתלם קץ גלותם, מה כתיב, ׳וימת מלך מצרים׳. מאי טעמא. שהורד שר מצרים ממעלתו, ונפל מגאותו. וכיון שנפל ׳מלך מצרים׳, שהוא שר שלהן, זכר הקדוש ברוך הוא לישראל, ושמע תפלתם.
התרגום: ׳ויהי בימים הרבים ההם׳ (שמות ב, כג) - רבי יהושע מסכנין אמר, ׳ויהי בימים הרבים ההם׳ - סוף גלותם היה, שהיו ישראל משעבדים בכל עבודה. ׳בימים הרבים ההם׳ - שהיו רבים לישראל במצרים. וכיון שנשתלם קץ גלותם מה כתוב? ׳וימת מלך מצרים׳ - מה הטעם? שהורד שר מצרים ממעלתו ונפל מגאותו. וכיון שנפל מלך מצרים, שהוא שר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל ושמע תפלתם.
מן המפרשים
הסולם: ויהי בימים הרבים וכו': ר' יהושע דסכנין אמר, ויהי בימים הרבים ההם, סוף גלותם היה, שהיו ישראל משועבדים בכל עבודה. בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, דהיינו שהגיע הקץ, וכיון שנשתלם קץ גלותם מה כתוב, וימת מלך מצרים.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: