ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 42: ׳ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים׳ - דון בממש ולא בדימוי › פיסקה 2 (יח ע"א)

׳יפקוד ה' על צבא המרום׳ - נטילת שררת דומה שר מצרים

שמות · ׳ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים׳ - דון בממש ולא בדימוי · מאמר 42 · פיסקה 2 · דף יח ע"א

לשון הזוהר

דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, (שמות יב יב) ׳וּבְכָל אֱלהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים׳ הָלַךְ דּוּמָה שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם, ד מֵאוֹת פַּרְסָה׳. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, גְּזֵרָה נִגְזְרָה לְפָנַי, דִּכְתִּיב, (ישעיהו כד כא) ׳יִפְקֹד יהו"ה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְגוֹ'׳. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִטְּלָה הַשְּׂרָרָה מִמֶּנּוּ, וְנִתְמַנָּה דּוּמָה שַׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם, לִידוֹן שָׁם נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים. וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַל הַמֵּתִים נִתְמַנָּה.

תרגום

שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ׳וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים׳ (שמות יב, יב) - הָלַךְ דּוּמָה, שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם, אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. אָמַר לוֹ הקב"ה, גְּזֵרָה נִגְזְרָה לְפָנַי, שֶׁכָּתוּב ׳יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְגוֹ'׳ (ישעיה כד, כא). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִטְּלָה הַשְּׂרָרָה מִמֶּנּוּ, וְנִתְמַנָּה דוּמָה שַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם לִדּוֹן שָׁם נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַל הַמֵּתִים נִתְמַנָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דאמר רבי יוחנן, בשעה שאמר משה, (שמות יב יב) ׳ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים׳ הלך דומה שרו של מצרים, ד מאות פרסה׳. אמר ליה קודשא בריך הוא, גזרה נגזרה לפני, דכתיב, (ישעיהו כד כא) ׳יפקד יהו"ה על צבא המרום במרום וגו'׳. באותה שעה נטלה השררה ממנו, ונתמנה דומה שר של גיהנם, לידון שם נפשות הרשעים. ורבי יהודה אומר על המתים נתמנה.

התרגום: שאמר רבי יוחנן, בשעה שאמר משה ׳ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים׳ (שמות יב, יב) - הלך דומה, שרו של מצרים, ארבע מאות פרסה. אמר לו הקב"ה, גזרה נגזרה לפני, שכתוב ׳יפקד ה' על צבא המרום במרום וגו'׳ (ישעיה כד, כא). באותה שעה נטלה השררה ממנו, ונתמנה דומה שר של גיהנם לדון שם נפשות הרשעים. ורבי יהודה אומר, על המתים נתמנה.

מן המפרשים

אור החמה: ד' מאות פרסה. כך הוא תחום מצרים כנגד תחום א"י שהיא ת' פרסה כנזכר במסכת פסחים בפרק מי שהיה טמא ואפשר שיצא מתוך חצי תחומו שהוא שני מאות פרסה אשר הוא יושב בו שכן דרך השר שעומד באמצע תחומו והלך שני מאות פרסה בארץ עד אמצע תחומה של…

מהרח"ו: וא"ל הקב"ה כי נגזרה גזרה וא"ל הקב"ה כי נגזרה גזרה. וגם שיברח לא ינצל, ואז הוצרך לצאת עצמו מן השררה ובזה נמלט, כי כבר אין זה אלהי מצרים ושר שלה:

הסולם: דאמר ר' יוחנן וכו': שאמר ר"י, בשעה שאמר משה, בכל אלהי מצרים אעשה שפטים, הלך דומה שרו של מצרים ד' מאות פרסה, מרוב פחד, אמר לו הקב"ה, גזרה נגזרה לפני ואין להשיבה, שכתוב יפקד ה' על צבא המרום במרום . באותה שעה הוסרה השררה ממנו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: