ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 39: ׳תחת עבד כי ימלוך׳ - בכיית הקב"ה במסתרים על שעבוד ישראל › פיסקה 4 (יח ע"א)

׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ - דרגות המלאכים בין דין לרחמים

שמות · ׳תחת עבד כי ימלוך׳ - בכיית הקב"ה במסתרים על שעבוד ישראל · מאמר 39 · פיסקה 4 · דף יח ע"א

לשון הזוהר

׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ - וְכִי יֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁאֵינָם שֶׁל שָׁלוֹם. אָמַר לֵיהּ אִין. תָּא חֲזֵי, אִית מָארֵי דְּדִינָא קַשְׁיָא, וְאִית מָארֵי דְּדִינָא דְּלָא קַשְׁיָא, וְאִית מָארֵי דִּינָא וְרַחֲמָנוּתָא. וְאִית מָארֵי דְּרַחֲמָנוּתָא דְּלֵית בְּהוּ דִּינָא כְּלָל. וְאִלֵּין אִתְקְרוּן ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם׳. וְעַל אִינּוּן דִּלְתַתָּא, כְּתִיב, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיהו נ, ג). וּכְתִיב ׳וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם׳ (ישעיהו לד, ד). אִי הָכִי, כָּל אִינּוּן שׁוּלְטָנִין דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין, כַּד חָמָאן לְמָרֵיהוֹן עָצִיב, לְמָאי עַבְדִין פָּרוֹכָא לִבְנוֹהִי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָא עַבְדִּי אֶלָּא מַאי דְּאִתְפְּקָדוּ, וּרְעוּתָא דְמָרֵיהוֹן עַבְדִּין.

תרגום

׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיה לג, ז) - וְכִי יֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁאֵינָם שֶׁל שָׁלוֹם? אָמַר לוֹ, כֵּן. בֹּא רְאֵה, יֵשׁ בַּעֲלֵי דִין קָשֶׁה, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי דִין לֹא קָשֶׁה, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי דִין (רָפֶה) וְרַחֲמִים, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי רַחֲמִים שֶׁאֵין בָּהֶם דִּין כְּלָל, וְאֵלֶּה נִקְרְאוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם, וְעַל אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה כָּתוּב ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (שם נ), וְכָתוּב - ׳וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם׳ (שם לד). אִם כָּךְ, כָּל אוֹתָם שַׁלִּיטִים הַמְמֻנִּים עַל שְׁאָר הָעַמִּים, כְּשֶׁרוֹאִים אֶת אֲדוֹנָם עָצוּב, לָמָּה עוֹבְדִים בְּפֶרֶךְ עִם בָּנָיו? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵינָם עוֹשִׂים אֶלָּא מַה שֶּׁהִצְטַוּוּ, וּרְצוֹן אֲדוֹנָם הֵם עוֹשִׂים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ - וכי יש מלאכים שאינם של שלום. אמר ליה אין. תא חזי, אית מארי דדינא קשיא, ואית מארי דדינא דלא קשיא, ואית מארי דינא ורחמנותא. ואית מארי דרחמנותא דלית בהו דינא כלל. ואלין אתקרון ׳מלאכי שלום׳. ועל אינון דלתתא, כתיב, ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (ישעיהו נ, ג). וכתיב ׳ונמקו כל צבא השמים׳ (ישעיהו לד, ד). אי הכי, כל אינון שולטנין דממנן על שאר עמין, כד חמאן למריהון עציב, למאי עבדין פרוכא לבנוהי. אמר רבי אלעזר, לא עבדי אלא מאי דאתפקדו, ורעותא דמריהון עבדין.

התרגום: ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיה לג, ז) - וכי יש מלאכים שאינם של שלום? אמר לו, כן. בא ראה, יש בעלי דין קשה, ויש בעלי דין לא קשה, ויש בעלי דין (רפה) ורחמים, ויש בעלי רחמים שאין בהם דין כלל, ואלה נקראו מלאכי שלום, ועל אותם שלמטה כתוב ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (שם נ), וכתוב - ׳ונמקו כל צבא השמים׳ (שם לד). אם כך, כל אותם שליטים הממנים על שאר העמים, כשרואים את אדונם עצוב, למה עובדים בפרך עם בניו? אמר רבי אלעזר, אינם עושים אלא מה שהצטוו, ורצון אדונם הם עושים.

מן המפרשים

מקדש מלך: אינון מעשרה כתרי מלכא פי' בתי גוואי הם עשר ספי' דאצילות. ובתי בראי הם בי"ע: ה"ג אית מארי דדינא קשיא ואית מארי דדינא דלא קשיא ואית מארי דדינא רפיא ורחמנותא ונ"ב מארי דינא קשיא מנאכי גבורה.

אור החמה: ת"ח אית מארי דדינא קשיא הם מלאכי הגבורה החזקה. מארי דדינא ורחמנותא מלאכי המלכות שהם אמצעיי' מארי שתי הקצוות דין משמאל ורחמנותא מימין דלית בהו דינא כלל היינו מימין ומה שאמר על אינון דלתתא היינו בחינת רביע' הם החיצוני'.

הסולם: מלאכי שלום מר יבכיון: שואל, וכי יש מלאכים שאינם של שלום. אמר לו כן. בוא וראה, יש מלאכים שהם בעלי דין הקשה, הנמשכים מספירת הגבורה. ויש שהם בעלי הדין שאינו קשה. הנמשכים ממלכות. ויש שהם בעלי דין ורחמים הנמשכים מת"ת. ויש בעלי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: