שני נדרי הקב"ה ליעקב - ירידה עמו ועלייה מקברו
שמות · מעשה בקבר בדרך - שני נדרי הקב"ה ליעקב בגלות ובתחייה · מאמר 33 · פיסקה 5 · דף טז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי, תְּרֵין נְדָרִין נָדַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיַעֲקֹב. חַד, דְּיֵיחוּת עִמֵּיהּ לְמֵידָר עִמֵּיהּ בְּגָלוּתָא, וְחַד דְּיֵּסְקִינֵיהּ מִקִּבְרִיהּ, לְמֵחֱמֵי חֶדְוָותָא דְּסִיַּיעְתָּא קַדִּישָׁא דְּדַיְירֵי עִם בְּנוֹהִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ בְּגָלוּתָא׳. ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי׳ (יחזקאל לז, יב). וּכְתִיב ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים וְגוֹ'׳ (תהילים קכב, ד).
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה, שְׁנֵי נְדָרִים נָדַר הקב"ה לְיַעֲקֹב, אֶחָד שֶׁיֵּרֵד עִמּוֹ לָדוּר עִמּוֹ בַּגָּלוּת, וְאֶחָד שֶׁיַּעֲלֵהוּ מִקִּבְרוֹ לִרְאוֹת חֶדְוַת הַסִּיּוּעַ הַקָּדוֹשׁ שֶׁדָּר עִם בָּנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ׳ - בַּגָּלוּת, ׳וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה׳ - כַּנֶּאֱמַר ׳וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְכָתוּב שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים וְגוֹ'׳ (יחזקאל לז, יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, תא חזי, תרין נדרין נדר קודשא בריך הוא ליעקב. חד, דייחות עמיה למידר עמיה בגלותא, וחד דיסקיניה מקבריה, למחמי חדוותא דסייעתא קדישא דדיירי עם בנוהי, הדא הוא דכתיב, ׳אנכי ארד עמך מצרימה אנכי ארד עמך בגלותא׳. ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ - כמה דאת אמר ׳והעליתי אתכם מקברותיכם עמי׳ (יחזקאל לז, יב). וכתיב ׳ששם עלו שבטים וגו'׳ (תהילים קכב, ד).
התרגום: אמר רבי יהודה, בא ראה, שני נדרים נדר הקב"ה ליעקב, אחד שירד עמו לדור עמו בגלות, ואחד שיעלהו מקברו לראות חדות הסיוע הקדוש שדר עם בניו. זהו שכתוב ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳ (בראשית מו, ד) - ׳אנכי ארד עמך׳ - בגלות, ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ - כנאמר ׳והעליתי אתכם מקברותיכם עמי וכתוב ששם עלו שבטים וגו'׳ (יחזקאל לז, יב).
מן המפרשים
מקדש מלך: דדיירי עם בנוהי פי' העלה הקב"ה יעקב מקברו לראות המלאכים הדרים עם בניו במצרים והיו שמחים ממלאכים אע"פי שהיו בגלות והיינו קודם שיצאו ממצרים. א"נ כדכתיב יצאו כל צבאות ה' והיינו בשעת יציאה. ומ"ש וכתיב ששם עלו שבטים. פי' שהביא…
אור יקר: ששם עלו שבטים. ד״א בן ערך, וחד דיסקיניה מן קבריה בגוף ממש לראות בישועה כאומרו כימי צאתך מארץ.
הסולם: א"ר יהודה ת"ח וכו': אר"י, בוא וראה, שני נדרים נדר הקב"ה ליעקב: אחד, שירד עמו לגור עמו בגלות. ואחד, שיעלה אותו מקברו, לראות השמחה של המחנה הקדושה של המרכבות והמלאכים, שגרו עם בניו בגלות, בשעת הגאולה. ז"ש, אנכי ארד עמך מצרימה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: