ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 31: ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳ - סוד היחוד שבכל אילנות הארץ › פיסקה 4 (טז ע"א)

כל עשב וסודו לבדו - ובני יעקב נקראו בשמם משום קיום העולם

שמות · ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳ - סוד היחוד שבכל אילנות הארץ · מאמר 31 · פיסקה 4 · דף טז ע"א

לשון הזוהר

כָּל עֲשָׂבִין דְּאַרְעָא, דְּאִתְמְנֵי עֲלֵיהוֹן רַבְרְבִין תַּקִּיפִין בִּשְׁמַיָּא. כָּל חַד וְחַד רָזָא בִּלְחוֹדוֹי, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳שָׂדְךָ לא תִזְרַע כִּלְאָיִם׳ (ויקרא יט, יט). דְּכָל חַד וְחַד עָאל בִּלְחוֹדוֹי, וְנָפִיק בִּלְחוֹדוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָּאָרֶץ׳ (איוב לח, לג). וּכְתִיב ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיהו מ, כו). וּמַה בְּכָל מַה דִּבְעָלְמָא רָזָא בִּלְחוֹדוֹי וְלָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַלָּאָה לוֹן, וּלְעַרְבְבָא לוֹן, וּקְרָאן בִּשְׁמָהָן. בְּנֵי יַעֲקֹב דְּאִינּוּן שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, דְּאִינּוּן קִיּוּמָא דְּעָלְמָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳.

תרגום

כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ שֶׁמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם, גְּדוֹלִים תַּקִּיפִים בַּשָּׁמַיִם. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד סוֹד לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְלָכֵן כָּתוּב ׳שָׂדְךְ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם׳ (ויקרא יט, יט) - שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְנָס לְבַדּוֹ וְיוֹצֵא לְבַדּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ׳ (איוב לח, לג) - וְכָתוּב ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיה מ, כו) - וּמַה (ש) בְּכָל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם סוֹד בִּלְבַדּוֹ, וְלֹא רָצָה הקב"ה לְגַלּוֹת אוֹתָם וּלְעַרְבֵּב אוֹתָם, וּקְרָאָם ׳בְּשֵׁמוֹת בְּנֵי׳ יַעֲקֹב, שֶׁהֵם שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות א, א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כל עשבין דארעא, דאתמני עליהון רברבין תקיפין בשמיא. כל חד וחד רזא בלחודוי, כגוונא דלעילא, ובגין כך כתיב, ׳שדך לא תזרע כלאים׳ (ויקרא יט, יט). דכל חד וחד עאל בלחודוי, ונפיק בלחודוי, הדא הוא דכתיב, ׳הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׳ (איוב לח, לג). וכתיב ׳לכלם בשם יקרא׳ (ישעיהו מ, כו). ומה בכל מה דבעלמא רזא בלחודוי ולא בעא קודשא בריך הוא לגלאה לון, ולערבבא לון, וקראן בשמהן. בני יעקב דאינון שבטין קדישין, דאינון קיומא דעלמא, על אחת כמה וכמה, הדא הוא דכתיב ׳ואלה שמות בני ישראל׳.

התרגום: כל עשב הארץ שממנים עליהם, גדולים תקיפים בשמים. לכל אחד ואחד סוד לבדו, כמו שלמעלה, ולכן כתוב ׳שדך לא תזרע כלאים׳ (ויקרא יט, יט) - שכל אחד ואחד נכנס לבדו ויוצא לבדו. זהו שכתוב ׳הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׳ (איוב לח, לג) - וכתוב ׳לכלם בשם יקרא׳ (ישעיה מ, כו) - ומה (ש) בכל מה שבעולם סוד בלבדו, ולא רצה הקב"ה לגלות אותם ולערבב אותם, וקראם ׳בשמות בני׳ יעקב, שהם שבטים קדושים, שהם קיום העולם, על אחת כמה וכמה. זהו שכתוב ׳ואלה שמות בני ישראל׳ (שמות א, א).

מן המפרשים

אור החמה: וכתיב לכולם בשם יקרא לא אמר בשמות יקרא אלא בשם לכל א' וא' לבדו בשמו שלא בערבוביא. וכל מה דבעלמא כי לא לבד ענין זה בצמחים הוא הדין בעלי חיים רמשים כל הנבראים יש להם כיוצא אפי' ביסודות אפי' בפרטים הנמצאים המעדנים וכיוצא הכל ענין…

הסולם: כל עשבין דארעא וכו': כל עשב הארץ, שנתמנה עליהם שרים חזקים בשמים. שאין לך כל עשב ועשב בארץ שאין לו כוכב ומזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל (כמ"ש להלן תרומה קע"א ד"י ב"ר פ"י) כל אחד ואחד מהם יש לו סוד בפני עצמו, כעין של מעלה, כמו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: