ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 30: ׳אל גינת אגוז ירדתי׳ - סוד המרכבה הנסתרת כאגוז › פיסקה 4 (טו ע"ב)

סוד השקדים - דין קשה הנרמז בכל מעשי הבריאה

שמות · ׳אל גינת אגוז ירדתי׳ - סוד המרכבה הנסתרת כאגוז · מאמר 30 · פיסקה 4 · דף טו ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, (ס"א שקדים), מִנְּהוֹן מְרִירָן, וּמִנְהוֹן מְתִיקָן, וּרְמִיזָא אִית לוֹן, אִית מָארֵי דְּדִינָא קַשְׁיָא, וְאִית מָארֵי דְּשֵׁירוּתָא, אֲבָל כָּל רְמִיזָא דְּגַלֵּי בְּאוֹרַיְיתָא חָזִינָן דְּדִינָא הֲוִי, וְהָכִי הוּא לְיִרְמִיָּהוּ, אַחְזוּ לֵיהּ בְּדִינָא, דִּכְתִיב, ׳מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה׳ (ירמיהו א, יא). מַאי שָׁקֵד. שְׁקֵדִים מַמָּשׁ. וְכֵן ׳בְּמַטֶּה אַהֲרֹן׳ (במדבר יז, כג), ׳וַיִּגְמוֹל שְׁקֵדִים׳. וּמִן תֵּיבוּתָא מַמָּשׁ, אִשְׁתְּמַע, דְּהוּא דִּינָא קַשְׁיָא. דִּכְתִּיב, ׳וַיּשְׁקוֹד ה' עַל הָרָעָה׳ (דניאל ט, יד). וְכֵן ׳שׁוֹקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי׳ (ירמיהו א, יב), וְכֵן כּוּלָּם. אָמַר לֵיהּ ר' עֲקִיבָא, מַשְׁמַע כָּל מַה דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵילַף מִנֵיהּ חָכְמְתָא סַגִּיאָה, דִּכְתִּיב, ׳כָּל פָּעַל ה' לַמַעֲנֵהוּ׳ (משלי טז, ד). ר' אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּרְא אֱלהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא). מַהוּ מְאֹד. לְמֵילָף מִנֵּיהּ חָכְמְתָא עִלָּאָה.

תרגום

בֹּא רְאֵה, (שקדים) מֵהֶם מָרִים וּמֵהֶם מְתוּקִים, וְרֶמֶז יֵשׁ לָהֶם: יֵשׁ בַּעֲלֵי דִין קָשֶׁה, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי רֵאשִׁית, אֲבָל כָּל רֶמֶז שֶׁגִּלָּה בַּתּוֹרָה רָאִינוּ שֶׁהוּא דִּין, וְכָךְ הוּא לְיִרְמְיָה הֶרְאוּ לוֹ בְּדִין, שֶׁכָּתוּב ׳מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה׳ (ירמיה א, יא) - מַה זֶּה שָׁקֵד? שְׁקֵדִים מַמָּשׁ. וְכֵן בְּמַטֵּה אַהֲרֹן, ׳וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים׳ (במדבר יז, כג) - וּמִן הַתֵּבָה מַמָּשׁ נִשְׁמָע שֶׁהוּא דִּין קָשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה׳ (דניאל ט) - וְכֵן (דניאל ט, יד) שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי - ׳וְכֵן כֻּלָּם׳ (ירמיה א, יב). אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, מַשְׁמָע כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה, לִלְמֹד מִמֶּנּוּ חָכְמָה רַבָּה, שֶׁכָּתוּב ׳כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ׳ (משלי טז) - רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִכָּאן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא) - מַה זֶּה מְאֹד? לִלְמֹד מִמֶּנּוּ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, (ס"א שקדים), מנהון מרירן, ומנהון מתיקן, ורמיזא אית לון, אית מארי דדינא קשיא, ואית מארי דשירותא, אבל כל רמיזא דגלי באורייתא חזינן דדינא הוי, והכי הוא לירמיהו, אחזו ליה בדינא, דכתיב, ׳מקל שקד אני רואה׳ (ירמיהו א, יא). מאי שקד. שקדים ממש. וכן ׳במטה אהרן׳ (במדבר יז, כג), ׳ויגמול שקדים׳. ומן תיבותא ממש, אשתמע, דהוא דינא קשיא. דכתיב, ׳וישקוד ה' על הרעה׳ (דניאל ט, יד). וכן ׳שוקד אני על דברי׳ (ירמיהו א, יב), וכן כולם. אמר ליה ר' עקיבא, משמע כל מה דעבד קודשא בריך הוא, למילף מניה חכמתא סגיאה, דכתיב, ׳כל פעל ה' למענהו׳ (משלי טז, ד). ר' אלעזר אמר מהכא, דכתיב, ׳וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד׳ (בראשית א, לא). מהו מאד. למילף מניה חכמתא עלאה.

התרגום: בא ראה, (שקדים) מהם מרים ומהם מתוקים, ורמז יש להם: יש בעלי דין קשה, ויש בעלי ראשית, אבל כל רמז שגלה בתורה ראינו שהוא דין, וכך הוא לירמיה הראו לו בדין, שכתוב ׳מקל שקד אני ראה׳ (ירמיה א, יא) - מה זה שקד? שקדים ממש. וכן במטה אהרן, ׳ויגמל שקדים׳ (במדבר יז, כג) - ומן התבה ממש נשמע שהוא דין קשה, שכתוב ׳וישקד ה' על הרעה׳ (דניאל ט) - וכן (דניאל ט, יד) שקד אני על דברי - ׳וכן כלם׳ (ירמיה א, יב). אמר לו רבי עקיבא, משמע כל מה שעשה הקב"ה, ללמד ממנו חכמה רבה, שכתוב ׳כל פעל ה' למענהו׳ (משלי טז) - רבי אלעזר אמר מכאן, שכתוב ׳וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד׳ (בראשית א, לא) - מה זה מאד? ללמד ממנו חכמה עליונה.

מן המפרשים

אור החמה: אכל כל רמיזא דגלי באורייתא אין חלק מאלו שהם משרתים אלא מאותם שהם חצונים למרר והשקד ירמוז לזה כי אינם עושים פעולתם אלא ע"י הרצון האלהי וכח גבריאל המתלבש בהם דהיינו כח א' ומוח א' מהארבע' שבאגוז ולזה אמר כי שוקד אני וגומר ואפשר…

הסולם: א"ל ר' עקיבא וכו': אם כן, היה לו לומר לאגוז ירדתי, שהיא המרכבה, מהו שאומר, אל גנת אגוז ירדתי. אמר לו, משום שהגנה, שהיא המלכות, הוא כל השבח שבאגוז, שצומחים ויוצאים מן הגנה הזו שהיא המלכות, וע"כ מזכיר את הגנה בעיקר. וממשיך לפרש…

אור יקר: שוקד אני על דברי חמי מארי דשירותא שהם הציונים משרתים לקדושה ולכך אינם מרים, כענין עובדא דארגינטין לרשב״י במסכת (?a וכן יוסף שידא בחולין וכיוצא, אבל כל רמיזא דגלי באורייתא אין !חלק מאלו שהם משרתים אלא מאותם שהם חצונים למרר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: