ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 30: ׳אל גינת אגוז ירדתי׳ - סוד המרכבה הנסתרת כאגוז › פיסקה 2 (טו ע"ב)

טעם ׳גינת אגוז׳ - התחברות והיפרדות המרכבה כקליפת האגוז

שמות · ׳אל גינת אגוז ירדתי׳ - סוד המרכבה הנסתרת כאגוז · מאמר 30 · פיסקה 2 · דף טו ע"ב

לשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ ר' עֲקִיבָא, אִי הָכִי, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, ׳לָאֱגוֹז יָרַדְתִּי׳, מַהוּ ׳אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי׳. אֲמַר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּהִיא שְׁבָחָא דֶּאֱגוֹזָא. מָה אֱגוֹזָא, טְמִירָא וּסְתִימָא מִכָּל סִטְרוֹי, כַּךְ רְתִיכָא דְּנָפְקָא מִגִּנְתָּא, סְתִימָא מִכָּל סִטְרוֹי. מַה אִינּוּן אַרְבַּע קְרִישִׁין דִּי בֶּאֱגוֹזָא, מִתְחַבְּרָן בְּהַאי גִּיסָא, וּמִתְפָּרְשָׁן מֵהַאי גִּיסָא. כַּךְ רְתִיכָא, מִתְחַבְּרָן בְּאַחֲדוּתָא בְּחֶדְוָותָא בִּשְׁלֵימוּתָא, וּמִתְפְּרַשׁ כָּל חַד בְּעִבְרוֹי, עַל מַה דְּאִתְמָנֵי הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה׳ (בראשית ב, יג) ׳הוּא הַהוֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר׳, וְכֵן כּוּלָּם.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כָּךְ, הָיָה לוֹ לוֹמַר ׳לָאֱגוֹז יָרַדְתִּי׳, מַה זֶּה ׳אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי׳ (שיר השירים ו, יא)? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל הָאֱגוֹז. מָה אֱגוֹז נִסְתָּר וְטָמִיר מִכָּל צְדָדָיו - כָּךְ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַגַּן נִסְתֶּרֶת מִכָּל צְדָדֶיהָ. וּמָה אוֹתָם אַרְבָּעָה קְרָשִׁים שֶׁבָּאֱגוֹז מִתְחַבְּרִים בְּצַד זֶה וְנִפְרָדִים בְּצַד זֶה - כָּךְ בַּמֶּרְכָּבָה מִתְחַבְּרִים בְּאַחְדוּת בְּחֶדְוָה וּשְׁלֵמוּת, וְנִפְרָד כָּל אֶחָד לְעֶבְרוֹ עַל מַה שֶּׁהִתְמַנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה׳ (בראשית ב, יא) - ׳הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר׳ (בראשית ב, יד) - וְכֵן כֻּלָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה ר' עקיבא, אי הכי, הוה ליה למימר, ׳לאגוז ירדתי׳, מהו ׳אל גנת אגוז ירדתי׳. אמר ליה, משום דהיא שבחא דאגוזא. מה אגוזא, טמירא וסתימא מכל סטרוי, כך רתיכא דנפקא מגנתא, סתימא מכל סטרוי. מה אינון ארבע קרישין די באגוזא, מתחברן בהאי גיסא, ומתפרשן מהאי גיסא. כך רתיכא, מתחברן באחדותא בחדוותא בשלימותא, ומתפרש כל חד בעברוי, על מה דאתמני הדא הוא דכתיב, ׳הוא הסובב את כל ארץ החוילה׳ (בראשית ב, יג) ׳הוא ההולך קדמת אשור׳, וכן כולם.

התרגום: אמר לו רבי עקיבא, אם כך, היה לו לומר ׳לאגוז ירדתי׳, מה זה ׳אל גנת אגוז ירדתי׳ (שיר השירים ו, יא)? אמר לו, משום שזהו שבחו של האגוז. מה אגוז נסתר וטמיר מכל צדדיו - כך המרכבה שיוצאת מהגן נסתרת מכל צדדיה. ומה אותם ארבעה קרשים שבאגוז מתחברים בצד זה ונפרדים בצד זה - כך במרכבה מתחברים באחדות בחדוה ושלמות, ונפרד כל אחד לעברו על מה שהתמנה. זהו שכתוב ׳הוא הסבב את כל ארץ החוילה׳ (בראשית ב, יא) - ׳הוא ההלך קדמת אשור׳ (בראשית ב, יד) - וכן כלם.

מן המפרשים

מקדש מלך: הו"לל לאגוז ירדתי פי' שהאגוז היא המרכבה ולמה הזכיר הגנה שהיא מלכות ותירוץ משום שהוא שבחא דאגוזא לפי שאין האגוז שהם ארג"מן משתבחים אלא בגנה שהיא המ' ולכך הזכירה. מה אגוזא וכו' מפרש במה דומה מרכבה לאגוז עד שנמשלה לה:

אור החמה: הוה ליה למימר לאגוז. נודע שכל הנביאים אינם מתנבאים אלא בסוד ההיכלות ומשם מסתכלים כל מה שמסתכלים א"כ יקשה ר' עקיבא כי למה יאמר אל גנת אגוז דמשמע שעול' למעלה מהאגוז דהיינו המלכות עצמה ואינו שהצופה צופה במרכבה לבד א"כ לימא לאגוז…

נזר ישראל: וגנתא סתימא. בינה עדן לאבא, ובה נגנזים הד' מוחין, ומשם יורדין לד' רתיכין תתאין:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: