׳שימני כחותם׳ - הרוח כחותם חקוק ומצויר
שמות · ׳וילך איש מבית לוי׳ - גבריאל מוריד נשמת הצדיק ולידת משה · מאמר 17 · פיסקה 2 · דף יא ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אָמְרָה אִיהִי, ׳שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם׳ (שיר השירים ח, ו), מַה חוֹתָם גָּלִיף בְּגִלּוּפָא לְגוֹ, וְאִתְצָיָּיר בְּצִיּוּרָא בְּלִיטָא לְבַר. אוּף הָכִי אִיהִי רוּחָא, דְּהֲוָה מִסִּטְרָא דִּילָהּ, כְּהַאי גַּוְונָא מַמָּשׁ בְּהַאי עָלְמָא, גָּלִיף בְּגִלּוּפָא לְגוֹ, וְכַד אִתְפָּשַׁט מִן גּוּפָא, וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּאַרְעָא, אֲוִירָא דְּתַמָּן בָּלִיט הַהוּא גִּלּוּפָא לְאִתְצַיְּירָא לְבַר, וְאִתְצַיָּיר בְּצִיּוּרָא בְּלִיטָא לְבַר, כְּגַוְונָא דְּצִיּוּרָא דְּגוּפָא בְּהַאי עָלְמָא (לעילא). נִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּחַיָיא, אִתְצַיָּיר תַּמָּן לְעֵילָּא, בְּהַהוּא צְרוֹרָא דְּחַיֵּי, לְאִתְעַנְגָּא בְּנוֹעַם יהו"ה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יהו"ה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ (תהילים כז, ד).
תרגום
וְעַל זֶה הִיא אָמְרָה (שִׁיר ח) ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳. מַה חוֹתָם חָקוּק בַּחֲקִיקָה פְּנִימָה וּמִצְטַיֵּר בְּצִיּוּר בּוֹלֵט הַחוּצָה, אַף כָּךְ הִיא הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה מִצַּד שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ זֶה מַמָּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה חָקוּק בַּחֲקִיקָה פְּנִימָה, וּכְשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט מֵהַגּוּף וְנִכְנָס לַגָּן שֶׁבָּאָרֶץ, הָאֲוִיר שֶׁשָּׁם בּוֹלֵט אוֹתוֹ חֲקִיקָה לְהִצְטַיֵּר הַחוּצָה, וּמִצְטַיֵּר בְּצִיּוּר בּוֹלֵט הַחוּצָה, כְּמוֹ שֶׁצִּיּוּר שֶׁל הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה (לְמַעְלָה). הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא מֵעֵץ הַחַיִּים מִצְטַיֶּרֶת שָׁם לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ צְרוֹר הַחַיִּים לְהִתְעַנֵּג בְּנֹעַם ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׳ (תהלים כז, ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אמרה איהי, ׳שימני כחותם׳ (שיר השירים ח, ו), מה חותם גליף בגלופא לגו, ואתצייר בציורא בליטא לבר. אוף הכי איהי רוחא, דהוה מסטרא דילה, כהאי גוונא ממש בהאי עלמא, גליף בגלופא לגו, וכד אתפשט מן גופא, ועאל בגנתא דארעא, אוירא דתמן בליט ההוא גלופא לאתציירא לבר, ואתצייר בציורא בליטא לבר, כגוונא דציורא דגופא בהאי עלמא (לעילא). נשמתא, דאיהי מאילנא דחייא, אתצייר תמן לעילא, בההוא צרורא דחיי, לאתענגא בנועם יהו"ה, כמה דאת אמר ׳לחזות בנועם יהו"ה ולבקר בהיכלו׳ (תהילים כז, ד).
התרגום: ועל זה היא אמרה (שיר ח) ׳שימני כחותם׳. מה חותם חקוק בחקיקה פנימה ומצטיר בציור בולט החוצה, אף כך היא הרוח שהיתה מצד שלה, כמו זה ממש בעולם הזה חקוק בחקיקה פנימה, וכשמתפשט מהגוף ונכנס לגן שבארץ, האויר ששם בולט אותו חקיקה להצטיר החוצה, ומצטיר בציור בולט החוצה, כמו שציור של הגוף בעולם הזה (למעלה). הנשמה שהיא מעץ החיים מצטירת שם למעלה באותו צרור החיים להתענג בנעם ה', כמו שנאמר ׳לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו׳ (תהלים כז, ד).
מן המפרשים
מקדש מלך: ההוא רוחא בליט בגנתא דארעא כתב הרב כי הלבוש של הרוח בג"ע הוא מד' אותיות אדנ"י שהם בד' רוחות הגן ובהם מתלבש הרוח דוגמת הגוף שהיה לו בעוה"ז עכ"ל. וז"ש ההוא רוחא בליט בגנתא דארעא וכו' ועיין במה שנכתוב לקמן דף י"ג בס"ד: מה חותם…
אור החמה: וע"ד אמרה שימני כחותם וגו' הענין שהיא תתרצה להתפשט מכל ציור תחתון כדפי' ותרצ' להצטייר בציורו והיינו שימני כחות' שתהיה היא נחתמת בציור הת"ת והחותם הבולט למטה ממנה ובה יהיה חותם וציור הת"ת והיינו שיהיה מלגו הת"ת מחתימה והנרא'…
הסולם: ועל דא אמרה וכו': ועל כן היא אמרה, שימני כחותם, מה חותם חקוק בחקיקה לפנים, והנחתם ממנו מצטייר בצורה בולטת לחוץ, כן הוא הרוח שהוא מצד שלה, הוא באותו אפן ממש בעולם הזה, שחקוק בחקיקה לפנים. כמ"ש לעיל בדבור הסמוך. וכשמתפשט מן הגוף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: